שרונה שמוניס הראל יצאה בשבת השחורה של שמחת תורה למסיבה בדרום, מאז היא מוגדרת נעדרת. אחיה, אוהד הראל, שוחח איתנו וביקש להעביר את המסר הבא: "מאז השבת ועד היום המידע היחיד שקיבלנו הוא מתחת לרדאר, תמונות מהטלגרם או מהרשת, ולצערי היא עדיין בגדר נעדרת, לא קיבלנו גופה, וביום שישי פרסמו את תמונתה בערוץ 12 כאחת החטופות. לצערי אין לנו דרך לדעת אם הרשימה אמיתית או פיקטיבית משום שבכל מקום התשובות סותרות".
אוהד ביקש לספר לנו את כל הסיפור. "יום שבת , 7.10 התעוררנו בשעה 6:30 בבוקר לשמע אזעקות בראשון לציון, שם אנו גרים. רצנו למקלט, וכרגיל חזרנו הביתה. מקץ שלוש שעות אחי הקטן יותם, שגר גם הוא בראשון ורק חזר עם שרונה אשתו מחופשה בגיאורגיה לחגוג לה 40, צלצל ואמר ששרונה נסעה לחגוג עם חברים במסיבת טבע בדרום, והיא רשמה לו הודעת ווטסאפ: 'יורים עלינו, אני מסתתרת'"
"הבנו שאנחנו במגה אירוע"
"בלי עיכובים, קפצתי, אספתי אותו ונסענו דרומה, תוך שעה וחצי של נסיעה שבמהלכה כמויות של טילים עוברים מעלינו, הגענו לאזור. אני יודע שהגענו מוקדם כי הכבישים עוד היו פנויים ללא חסימות משטרה.
נסענו בין הישובים, שמענו יריות מכל מיני כיוונים ובכל פעם נסענו לכיוון ההפוך, ראינו המון עשן מסביב, הרבה נקודות היו במסך עשן, והמון נקודות בערו באש. נסענו בכבישים שמשני צידי הדרך צמחייה ושיחים בוערים.
"ראינו קבוצות שנפלטו מהשדות, אנשים שנמלטו מהתופת והגיעו מהמסיבה דרך השדות לצירים מרכזיים, ניסינו לשאול אם ראו את שרונה לפי תמונה, או לדלות מידע אך ראינו מולנו אנשים בפוסט טראומה, שיצאו מאיזור מלחמה".
"בשלב הזה כבר הבנו שאנחנו במגה אירוע. לאט לאט הצירים נחסמו, עוד הספקנו לעבור בפטיש, גילת, משטרת אופקים וכדומה ואז נסענו לכיוון סורוקה, אולי נמצא אותה שם. משלא מצאנו, נסענו לרחבת עיריית באר שבע שם נפתח מוקד לקבלת פליטים מהמסיבה, וגם שם לא קיבלנו מידע על שמה.
"בלילה יותם נסע לתת DNA בקריית שדה התעופה, מאז אנחנו מחפשים אותה".