הכניסה הקרקעית לעזה: רגע האמת של אמצעי הלחימה החדשים בצה"ל

כניסה קרקעית לעזה תהיה רגע המבחן של שורה של אמצעי לחימה שרכש משרד הביטחון עבור צה"ל בשנים האחרונות מהתעשיות הביטחוניות בישראל.

הם פותחו ויוצרו בהשקעה של מיליארדי שקלים כחלק מלקחי המבצעים הקודמים בעזה מאז פינוי הרצועה ב-2005, והכניסה הקרקעית המשמעותית האחרונה של צה"ל לרצועה ב-2009 במבצע עופרת יצוקה. האמצעים, חלקם עדיין מסווגים, אמורים לספק לצה"ל יכולת זיהוי והשמדה מהירה של מטרות החמאס, תוך הגנה על לוחמי צה"ל שיפעלו ברצועה.

ברוב המקרים מדובר באמצעים טכנולוגים מתקדמים, משולבים במערכות קלאסיות. גם המכשול בעוטף עזה היה כזה, אחרי שנבנה בהשקעה של 3.5 מיליארד שקל, וכשל בפתיחת המלחמה. בקרוב יגיע רקע האמת גם של מערכות הנשק החדשות, שיהיה לו משמעות לא רק לגבי ביצועי צה"ל בקרב אלא גם לגבי הביקוש למערכות האלה מצד צבאות זרים. הנה כמה שכבר מותר לדבר עליהן.

יצרן: מנהלת המרכבה (מנת"ק) במשרד הביטחון. קבלני משנה: רפאל, אלביט
מחיר: כ-4.5 מיליון דולר לטנק

החידושים: הדור הרביעי של טנק המערכה הישראלי שנמצא כיום בשירות החטיבות הסדירות בצה"ל שונה מאוד ביכולות שלו אפילו מהסימן-4 הראשונים שנקלטו ב-2003, ומאלה שהשתתפו בעופרת יצוקה, שלא לדבר על הדורות הקודמים. ההבדל העיקרי הוא במערכות ההגנה והחיישנים, שיפורים שאמורים לסייע בעיקר בלוחמה בשטח בנוי.

רוב הטנקים הסדירים כיום הם מדגם 4מ, שמצוידים במערכת "מעיל רוח" ליירוט טילי נ"ט ופגזים, שלא היו למרכבות של 2009 ובחיבור למערכת המשואה הצה"לית שמספקת אלביט כחלק ממערך צבא היבשה הדיגיטלי, שנועדה לאפשר העברת מידע והשמדה מהירה של איומים.

השנה החל להיקלט בצה"ל דגם מעודכן, סימן-4 ברק, עם מעיל רוח משופר ויכולת להשתמש במכ"ם המערכת שמייצרת התעשייה האווירית גם לזיהוי מטרות עבור התותח. מצלמות וחיישנים נוספים יוצרים לצוות הטנק מודעות מצבית משופרת לאיומים סביבם, ויכול ת משופרת להילחם במדפים סגורים, כלומר כשפתחי הטנק סגורים והצוות ממוגן בתוכו.

למפקד יש קסדה חדשה שדומה לזו של טייסי קרב, מתוצרת אלביט, והוא רואה דרכה את הנעשה בחוץ בעודו בטנק, בלי להיות חשוף בצריח, ומקבל מידע רב. סימן-4 ברק הוכרז מבצעי רק לפני חודש, בזמן שחטיבה 401 עדיין מצטיידת בו.

יצרן: מנהלת הטנק (מנת"ק) במשרד הביטחון. קבלני משנה: רפאל, אלביט
מחיר: 3 מיליון דולר

אחת התמונות הקשות שייזכרו ממבצע צוק איתן היא של נגמ"ש ה-M113 ברדלס השרוף בסג'עייה, שבו נהרגו 7 לוחמי גולני מירי טיל נ"ט. לצה"ל כבר היו אז בשירות נגמ"שי נמר ממוגנים בהרבה, אבל בכמויות קטנות, שהצליחו להציל חיי לוחמים בפגיעות דומות.

פרויקט הנגמ"ש הכבד סבל שנים מדחיות וחוסר מימון, ויצא לדרך רק בגלל אסון הנגמ"שים הראשון ב-2004, שבו נהרגו 13 לוחמי צה"ל מפיצוץ שני נגמ"ש ברדלס, יום אחר יום, ומלחמת לבנון השנייה ב-2006.

אחת התוצאות של אסון הנגמ"ש הייתה הגדלת רכש נגמ"שי הלחימה הכבדים המבוססים על טנק המרכבה, מצוידים גם כן במערכת מעיל רוח, ומספקים הגנה משמעותית הרבה יותר מנגמ"שי הברדלס שעוד השתתפו במלחמת יום הכיפורים לפני 50 שנה.

כיום יש בשירות מאות נגמ"שי נמ"ר בגולני, גבעתי ובחטיבת כרמלי וגם בחיל ההנדסה, לפריצת מכשולים. צה"ל הציג כבר אב טיפוס של נמ"ר מצויד בתותח קל, יכולת משמעותית ללוחמה עירונית. זאת בנוסף למקלע 0.5 שמופעל מתוך תא הלוחמים (עמדת קטלנית) ובמרגמה 60 מ"מ.

לנמ"ר יש צוות של שלושה והוא יכול לשאת 8 לוחמים.

יצרן: מנהלת הטנק במשרד הביטחון. קבלני משנה: אלביט
מחיר: 1.5 מיליון דולר

עוד פרויקט שנולד להחליף את הברדלסים נטולי המיגון ולאפשר הצטיידות בכמות גדולה יותר מאשר בנמ"ר היקר. האיתן הוא נגמ"ש שמצויד ב-8 גלגלים במקום שרשראות, מה שמאפשר שימוש נרחב ברכיבים מסחריים קיימים, הוזלה של עלויות האחזקה, וגם מהירות רבה יותר והתאמה משופרת ללוחמה עירונית. עם זאת לנגמ"ש על גלגלים עבירות טובה פחות בשטח ומעל מכשולים.

למרות שהוא ממוגן יותר מנגמ"שים גלגליים אחרים בעולם, האיתן עדיין ממוגן פחות מנמ"ר, ומסתמך לצורך הישרדות על המהירות, עד 90 קמ"ש על כביש, ועל כושר התמרון העדיף. צה"ל ומשרד הביטחון בחרו גם עבורו מערכת הגנה אקטיבית, אבל את חץ דורבן מתוצרת אלביט.

האיתן חמוש במקלע שאפשר להפעיל מתוך הכלי, וצה"ל כבר חשף גרסה שלו עם תותח קל, 30 מ"מ. עם צוות של שלושה, הוא יכול לשאת 9 לוחמים.

עיכובים מתמשכים במימון הפרויקט הביאו לכך שלמרות שאב הטיפוס נחשף עוד ב-2016, כלים ראשונים מייצור הסדרתי החלו להימסר לחטיבת הנח"ל שנבחרה להיות הראשונה שתקלוט את האיתן, רק ב-2022.

יצרן: רפאל
מחיר: מאות מיליוני שקלים

מטרות טרור כמו בעזה או בלבנון מתאפיינות בזמן חיים קצר מאוד. חוליית מחבלים שמשגרת פגזי מרגמה ונעלמת מייד אחר כך, משגר רקטות שנשלף לעתים אוטומטית ממחבואו, יורה, ומייד מוחבא מחדש.

מערכת "הדק חכם" שפיתחה רפאל ביחד עם מנהלת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) היא מערכת תקיפה רשתית, שמחברת את כל הכוחות הלוחמים ואמצעי איסוף המודיעין. לפי ההגדרה שלה, המערכת מאפשרת להשמיד מטרות בתוך דקה מרגע הזיהוי שלה: המיקום וסוג המטרה מוזן למערכת, שמשתמשת בבינה מלאכותית ובמידע שיש לה על מיקום כוחות צה"ל באזור לבחור את כלי הנשק שיירה עליה.

זה יכול להיות טנק, ספינה של חיל הים, מסוק קרב או מל"ט שנמצאים הכי קרובים ועם סוג החימוש הכי מתאים. הפעולה של המערכת היא אוטומטית, בפיקוח אדם, כאשר את הירי מבצע אדם נוסף בכלי הלחימה הנבחר.

רפאל קיבלה את החוזה ב-2020, עם התחייבות לספק אותו בתוך שנתיים.

יצרן: רפאל ואירונאוטיקס
מחיר. מיליארדי שקלים

זה אחד הפרויקטים הכי גדולים שיצאו לפועל בימי הרמטכ"ל הקודם, רא"ל אביב כוכבי. הוא התעכב במשך שנתיים בתקופה שלא היה תקציב מדינה מאושר, ובגלל חשיבותו נשמר על אש קטנה באמצעות הסטות תקציביות בצה"ל.

רפאל קיבלה את החוזה לפני שלוש שנים, לפי תפיסה מתקדמת של שימוש בכמות גדולה של כלי טיס מאוישים מרחוק לאיסוף מודיעין מיידי ותקיפה מהירה של מטרות עבור חיל האוויר וצבא היבשה. מערכת שתדע לזהות על מטרה ותנועה במרחב, ולספק נקודות ציון מהירות לכל איום שהיא מזהה, כדי שאפשר יהיה לתקוף אותו במהירות.

פרויקט ענני סערה היה מסווג מאוד כשיצא לדרך, והסודיות הוסרה ממנו רק חלקית. על הפרויקט התחרתה רפאל מול אלביט, אחרי שהתעשייה האווירית פרשה בטענה לחוסר כדאיות כלכלית,. הוא מתבסס בין השאר על מל"ט האורביטר של אירונאוטיקס, חברת הבת של רפאל, חיישנים מתקדמים ומערכות ניתוח והפצת מידע מהירות.

בקיץ 2022 נפתחה מחדש בבסיס חצור טייסת 144 שמפעילה את כטב"מי הניצוץ, עם כוונה להכניסם לשירות מבצעי השנה. מלחמת חרבות הברזל תהיה טבילת האש הראשונה שלה במתכונת החדשה.

יצרן: מספנות בולינג'ר, ארה"ב
מחיר: כ-40 מיליון דולר ליחידה לספינות הנחשון

לא מתוצרת התעשיות הביטחוניות בישראל, אבל אמל"ח שלא היה כאן במערכות הקודמות בעזה.
בחודש שכבר הגיע לישראל אח"י נחשון, נחתת ראשונה מבין שתיים שרכש משרד הביטחון בארה"ב במספנות פסקגולה במיסיסיפי. עם אורך של 95 מטר מצהיר צבא ארה"ב כי הם יכולות לשאת 15 טנקי אברהאמס, דומים לטנקי המרכבה הישראלים.

הן מצטרפות לשלוש נחתות המנטה הקטנות שנרכשו לפני כעשור ומיועדות להובלת לוחמים ורכבים קלים.
במלחמת לבנון השתמש צה"ל בנחתות המיושנות שהפעיל אז חיל הים כדי להנחית כוחות באוואלי ולעקוף את צידון, תוך העברת טנקים, תותחים, נגמ"שים ומאות לוחמים בסדרה של נחיתות. הן יצאו משירות עשור אחר כך, ומאז לא הייתה לחיל הים יכולת הנחתה משמעותית מהים.

אם יספיק חיל הים להכניס את אח"י נחשון לשירות כבר במלחמה הנוכחית, היא תוכל לשמש לחיזוק האיום על חמאס מהים ויצירת חזית נוספת שתגזול ממנו כוחות ותשומת לב.