עובדי החקלאות שניצלו מהטבח נזנחו: "רק מוסיף על המחדל העצום"

בין הניצולים והמפונים מישובי הדרום ישנם גם אלפי עובדי חקלאות, רובם אזרחי תאילנד. במתקפה הרצחנית בסוף השבוע נרצחו ונחטפו גם עובדים מתאילנד.

בששת הימים האחרונים התאגדה קבוצה של מתנדבים בשם קבוצת "סיוע לעובדי חקלאות". הקבוצה, המורכבת מעובדי ארגוני חברה אזרחית, חוקרים מהאקדמיה ושאר מתנדבים עצמאים, שמה לה למטרה לאפשר לעובדים שניצלו ופונו מהעוטף זכות בחירה מלאה בין האופציות הקיימות כרגע: לחזור לתאילנד, לחזור לעבוד (אצל מעסיק חדש או הישן כשיתאפשר), או לנוח ולהתאושש עד תום המלחמה.

ד"ר יהל קורלנדר מהמכללה האקדמית תל-חי אמרה ש"ממש כמו הישראלים שפונו מהעוטף, העובדים, שרבים מהם עברו חוויות קשות, זקוקים למרחב מוגן של מנוחה".

קורלנדר חוקרת את אוכלוסיית התאילנדים בישראל מעל עשור. קבוצת "סיוע לעובדי חקלאות" פועלת כדי לסדר עבור עובדי החקלאות הזרים מקום מנוחה בטוח בו יוכלו להירגע, לקבל סיוע נפשי ולחשב את צעדיהם בעתיד.

קורלנדר אמרה כי "לצערם הרב גילו פעילי הקבוצה כי הגורמים הממונים רשמית על רווחתם של העובדים - חברות כוח האדם, רשות האוכלוסין וההגירה, ושגרירות תאילנד - אינם תמיד מכירים בחשיבותה של זכות הבחירה הזו. בחלק גדול מהמתחמים שאליהם פונו עובדים, הופעל עליהם לחץ לחזור מיד לעבודה, ובאחרים הבהירו המארחים כי המשך השהייה במקום בשבוע הבא מותנית בעבודה".

כדי להתמודד עם הבעיה, סידרו פעילי "סיוע לעובדי חקלאות" יחד עם יחידת המו"פ של המועצה האזורית הר הנגב, מתחם אירוח נוסף בנגב. עם זאת, ביום חמישי עם הגעתם של הפעילים יונתן עומר מזרחי וד"ר מתן קמינר אל המתחם, הם מצאו בו לתדהמתם אנשי חברות כוח האדם, נציגה של רשות האוכלוסין וההגירה, ונציגת שגרירות תאילנד שאמרו כי על העובדים להתפנות מהר ככל שניתן למשקים החקלאים.

לטענות הפעילים כי במשקים רבים נכפה על המתארחים לעבוד, הגיבו נציגי הממסד בהבעות זעזוע, אך לא פירטו כיצד ידאגו להבטחת זכותם הבסיסית של העובדים לנוח אחרי מה שעבר עליהם.

ד"ר קמינר, אנתרופולוג באוניברסיטה העברית המתמחה בעובדים מתאילנד, סיפר כי "בעוד האינטרסים של חברת כוח האדם ברורים וידועים, קשה היה לראות לחץ כזה מגיע מרשות מדינית ומשגרירות תאילנד שהיו אמורות לדאוג לרווחתם ולתנאיהם של העובדים". קורלנדר, אמרה כי לחץ זה עומד בסתירה מוחלטת לתנאי הוויזה של כל עובד זר בישראל, המורשה להישאר ללא מעסיק עד 90 יום מרגע שהוא עזב את מעסיקו - לא כל שכן כשמדובר באנשים שנמלטו מתופת. עו"ד אורית רונן, רכזת חקלאות בקו לעובד ביקשה לציין ש"לחץ זה רק מוסיף על המחדל העצום הגלום בהפקרה של עוד מאות רבות של עובדים שטרם חולצו מישובי העוטף, חלקם נדרשים לצאת לעבוד והם שרויים בחרדה ובקושי גובר כשהטילים שורקים מעליהם במלחמה לא להם".