נוע נוע סוף: הדרך היחידה להכריע את החמאס - דורשת כניסה קרקעית

שנים של ניסיונות לכופף את חוקי הפיזיקה של עולם המלחמה ולהמציא תאוריות שאינן מחוברות לשום מציאות הגיעו לסיומן. שורה תחתונה - אי אפשר להכריע אויב מהאוויר, תקיפות סייבר או מודיעין. גם הקלות כלכליות ומזוודות כסף לא קונות ביטחון. ההכרעה נעשית ביבשה.

זו פעולה מורכבת, מסורבלת, קשה ומאתגרת, אבל זו הפעולה שמביאה ניצחון והשמדת האויב. פעולה שצריך לעשות סימולטנית באוויר, בים וביבשה כאשר המאמץ העיקרי הוא לסייע ליבשה להגיע למרכזי הכובד של האויב הרצחני - ולמוטט אותו.

אתמול הרגשתי אנחת רווחה בשומעי את שר הביטחון יואב גלנט, שתחת פיקודו שרתתי בפיקוד דרום שלוש פעמים, אומר שנמחה את החמאס. אני מאמין שכולנו מסכימים שזה מה שצריך לעשות, רק שלא כולנו מבינים שהדרך היחידה לעשות זאת היא להשתלט מחדש על הרצועה במתקפה רחבה, שבסופה יגיע השלב היותר מורכב במלחמות בעת המודרנית והוא שלב טיהור המרחב. אותו שלב שבו אחרי ששברנו את עיקר כוחו של האויב, אנחנו מתחילים לעבור שכונה שכונה, בניין בניין, סורקים אחר כל אתרי הרקטות, המפקדות, הפעילים, ראשי הטרור והכי חשוב החטופים שצריך לשחרר.

השלב הזה הוא שלב שלוקח חודשים רבים, שנידרש לעשות בזהירות ובצורה מאובטחת, אבל הוא זה שבעצם מממש את ההנחיה המדינית ומאפשר למחות את החמאס.

לצד הזוועות, הטרגדיה הנוראית, המראות הבלתי נתפסים והמשבר העמוק יש לנו היום גם הזדמנות יוצאת דופן. המלחמה שנכפתה עלינו איננה רק מלחמה מקומית, אלא אירוע גלובאלי שבמסגרתו איראן מטילה את החמאס למערכה, במטרה לשבש את ניסיונה של ארצות הברית לבנות קואליציה מערבית ישראלית-סונית אל מול איראן, רוסיה וסין.

פעולתה של ארצות הברית נתפסת באיראן כאיום גדול עד כדי כך, שאיראן מוכנה לשנות את האסטרטגיה של שימור החמאס יחד עם חיזבאללה ליום פקודה ומטילה את חמאס למערכה במטרה לשבש ולמנוע את בניין הקואליציה.

מדובר כאן באירוע גלובאלי, ולכן לא פלא שארצות הברית נכנסת למערכה עם נושאות מטוסים וספינות מלחמה ומציבה איום צבאי על איראן, סוריה וחיזבאללה. השינוי הזה לא ישפיע רק על המלחמה הזו, אלא גם על האופן שבו יטופל האיום האיראני בהמשך אחרי הכרעת החמאס.

הכניסה של ארצות הברית למערכה לצד אינטרס איראני עקרוני לשמר את חיזבאללה כנכס אסטרטגי ליום פקודה מקנה למדינת ישראל הזדמנות נדירה לרכז את כוח המחץ של היבשה מול עזה ולמגר את חמאס.

לצד זה, חשוב להבין שמיגור חמאס מחייב גם מניעת בנייתו מחדש ביום שאחרי, ולצורך כך המציאות המבצעית ביום שאחרי צריכה להיות חופש פעולה מבצעי לצה"ל בערי הרצועה, בדיוק כמו שקיים ביהודה ושומרון. לא שונה ג'נין מעזה בהקשר זה וגם האתגרים בעתיד לא יהיו שונים.

דבר אחד אנחנו מחויבים לנרצחים והנטבחים, לעולם לא עוד. לעולם לא לאפשר אויב רצחני כזה על גבולנו. כדי לעמוד במשימה עלינו להרכין ראשנו בפני חוקי הפיזיקה ותורת המלחמה. אין דרך לעשות זאת ללא חופש פעולה.

לרבים בעם ישראל הכרה זו משמעה קריסה מוחלטת של תפיסת עולם. לרעיי שחווים חוויה זו אני רוצה לומר שתדעו שגם במציאות זו יש אופק מדיני. בשנתיים האחרונות שקדה תנועת הביטחוניסטים על פיתוח ארבע תוכניות מדיניות שונות ורציניות שבכולן צרכי הביטחון הלאומי של ישראל נשמרים ולעולם לא יהיו מראות כפי שראינו בשבת האחרונה.

עוד טרם בשלה העת לעסוק בתחום המדיני וסוגיה זו תעלה בהמשך. כעת, נותר להמתין לרגע שעבורי תמיד גורם לצמרמורת של התרגשות, דריכות ורוח. נעים לעבר הניצחון ומבטיחים שזו תהיה מלחמת עזה הראשונה והאחרונה. "תחנות ישראל כאן קודקוד, נוע נוע סוף".

נכתב על ידי תא"ל במיל אמיר אביבי, סגן מפקד אוגדת עזה, חבר בתנועת "הביטחוניסטים"