גורם מדיני בכיר התייעץ עימי אתמול לקראת ראיונות שרצה לתת בתקשורת הבינלאומית. בשיחה, הוא התחיל לדבר על פרדיגמות, על משוואות ועל עוד המון מילים גדולות שהבהירו לי שקיים פער גדול מידי בין השפה שמדבר היום עם ישראל לבין השפה שמדברים מנהיגיו, כי בשעה שהם מדברים דיפלומטיה, הרי שעם ישראל כולו החל לדבר בשפה הערבית.
אחד מכללי היסוד של תורת הלוחמה הפסיכולוגית אומר שמה שמשנה הוא לא מה שאתה עומד לעשות ליריב, אלא מה היריב בטוח שאתה מסוגל לעשות לו. בקונספציה הזו חיינו זה לצד זה שנים ארוכות, אנחנו לצד עזה - אלא שבשבת ארורה אחת הקונספציה נרצחה ונקברה מתחת לגופותיהם של מאות רבות שנשחטו, נשבו, הוצתו, ובמותם ציוו אותנו לשכוח מכל מה שידענו עד עכשיו על השכנים צמאי הדם שלנו.
מערכה פסיכולוגית מורכבת מסדרה של זירות, שלצערי הרב בשלב זה, כמו במכת הפתיחה האכזרית על יישובי הדרום - גם שם ידו של החמאס הייתה על העליונה.
הם הגיעו מוכנים, מצוידים בצלמים, עורכים דיגיטליים שהפיצו חומרים בזמן אמת, השתלטו על הזירה הדיגיטלית וזרעו פחד ואימה. מפקדים בחזית שדיברתי איתם ביממה האחרונה סיפרו כי נתנו הנחיה לחייליהם לא לצפות בסרטי הזוועה המפורסמים ברשתות - והם צודקים.
הסרטונים נותנים את התחושה של אויב חזק בהרבה ממה שהוא באמת ומייצרים תפיסת מציאות שגויה לחלוטין - הם לא חזקים יותר, לא אמיצים יותר, לא חמושים יותר, הם כן אכזריים יותר, והיום הפשירו לראשונה כל התנאים להסרת כתר המוסריות מראשו של צה"ל.
עם ישראל לא רוצה צבא מוסרי, עם ישראל בימים שלאחר טבח אוקטובר האיום רוצה, ובעיקר זקוק לצבא שלא מפחד להיות אכזר, לא מפחד להגיד כן - היום אנחנו נוקמים ונמשיך לנקום עד שנהיה מסופקים, לצבא שמנצל עד תום את הלגיטימציה הבינלאומית, ואז סוחט אותה עוד קצת.
הבעיה הגדולה של חמאס בימים אלו - הוא הצליח מעבר למה שציפה
הבעיה הכי גדולה של חמאס בימים אלו, הוא שהצליח הרבה מעבר למה שיכל לדמיין, אבל בהצלחתו הפך את עצמו לא לעוד ארגון טרור, כפי שהיה עד עכשיו, אלא לדאעש מעבר לגדר, ולעומת ארגון החמאס שלא רק שחיינו לצידו עשרות שנים, אלא הגדלנו לעשות וטיפחנו אותו - מול דאעש אין לאף אחד ספק כיצד צריך לנהוג, אפילו לא לנשיא ארה"ב שבנאומו ההיסטורי לא רק שהתיר לנו, אלא כמעט וביקש מאיתנו - "לכו ותעשו כל מה שצריך, אנחנו לצדכם".
הדבר הנורא היחיד שעשה נשיא ארה"ב בנאומו הוא שחשף בפנינו כיצד אמור היה ראש ממשלת ישראל להתייצב מולנו ולדבר איתנו. ביידן נתן לנו את החיבוק האבהי שכל כך היינו זקוקים לו החל מיום שבת, מנהיג שיעמוד מולנו, ידבר איתנו וייתן לנו להאמין שאנחנו בידיים טובות.
לנאום שכזה מצד נתניהו קיימת חשיבות מכרעת בהיבטים של הלוחמה הפסיכולוגית מול האויבים שמקיפים אותנו. נאום חכם מצידו של נתניהו, במסגרתו הוא נותן דד-ליין לחמאס לשחרור השבויים, ובעיקר מראה לחמאס מה קורה כאשר הם לא עומדים בדרישה שלנו (והרי ברור לכולנו שלא היו עומדים בדרישה) - הייתה חשיבות מכרעת לתחילת המערכה ההתקפית מצד מדינת ישראל.
וכן יש גם שבויים, ויש להם משפחות, משפחות שהולכות לעבור גיהינום גדול עוד יותר ממה שחוות היום. החמאס מומחים בלייצר לנו טלטלות רגשיות, הם מכירים אותנו כנראה הרבה יותר ממש שהאמנו אנחנו מכירים אותם והם ישתמשו בזה - בכל סרטון שיצא, בכל תמונה, בכל דרישה. מדינת ישראל חייבת ללמוד מלקחי גלעד שליט, חייבת לנהוג באחריות כלפי כלל אזרחי המדינה גם כשזה יהיה מאד קשה - וזה עומד להיות מאד קשה.
והכי חשוב, מדינת ישראל צריכה להבהיר לכל מי שמסתכל - הידיים שלנו כבר לא מושטות לשלום, הן מגואלות בדם ילדינו ואוחזות בנשקים, הן דורשות נקמה והן דורשות שנקמה שתכאב לצד השני עוד דורות קדימה.
נשמע לכם מטורף? רק ככה מנצחים טירוף.
הכותב הוא עופר רוזנבאום, מומחה ללוחמה פסיכולוגית ומודיעין