רק לפני פחות משנתיים, בדצמבר 2021, התכנסו בכירי מערכת הביטחון דאז לחגוג בדרום את השלמת המכשול הקרקעי סביב רצועת עזה, אחרי השקעה של 3.5 מיליארד שקל במשך 3 שנים וחצי. אולי אפשר כבר אז לראות כרמז מקדם שלמרות השלמת העבודות היה איפול מטעם הצנזורה על קיום הטקס עד לסיומו, כדי לא לעורר את החמאס לתקוף באזור.
המכשול באורך 65 ק"מ כולל חומה תת-קרקעית עם אמצעי גילוי טכנולוגיים, גדר פיזית מעל פני הקרקע, מכשול ימי, מערך גילוי וחדרי לחימה, שנועד למנוע חדירה מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל. הוא כלל במקור עשרות תרנים עם מצלמות מכ"ם והבטחה ל"חיישנים נוספים", לא ברור אם כאלה ששולבו בחלק התת קרקעי או העילי.
הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי בטקס השרת המכשול. "משנה מציאות"
"המכשול, שהוא פרויקט טכנולוגי ויצירתי, ראשון במעלה, שולל מחמאס אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח, ומציב קיר ברזל, סנסורים ובטון, בינו לבין תושבי הדרום. הקיר הזה, מעניק תחושת ביטחון אישי שתאפשר לאזור היפה הזה להמשיך לצמוח", אמר בטקסט בני גץ, ששימש אז כשר ביטחון, והתייחס בעיקר לחלק התת קרקעי והיקר יותר של המערך, שנועד למנוע ממנהרות התקיפה של החמאס לחצות לשטח ישראל.
"המכשול משנה מציאות - מה שהיה לפניו לא יהיה עוד", התגאה הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי
"היום אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה שיש היום מכשול, הן תת-קרקעי והן עילי, עם אמצעים מתקדמים, שימנעו כניסה לישראל בצורה הטובה ביותר שיש", בישר תא"ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר, שהיה אחראי על ביצוע הפרויקט.
נכון לעכשיו עדיין לא נמצאו מנהרות שדרכן חדרו אנשי חמאס ליישובי עוטף עזה מאז שבת, אבל הגדר הפיזית ושלל החיישנים סביבה, מערך שקיבל את הכינוי הצבעי "שעון חול", כשל ונפרץ לגמרי במחיר של כ-1,000 הרוגים ישראלים, אזרחים וחיילים, וכ-150 חטופים.
מתקפת הפתע בשבת
אז מה השתבש?
הגדר נעקפה: בפני החמאס ניצבה גדר בגובה של 6 מטרים. הוא השתמש בטרקטורונים מעופפים ("באקיי") כדי לטוס מעליו, כאשר בסרטונים שהפיץ הארגון אפשר לראות המחבלים ממריאים בזוגות משטחי החולות ברצועה ועוברים מעל הגדר ללא הפרעה, בדרכם ליישובי העוטף ולפסטיבל המוזיקה.
במקביל התקרבו לגדר מחבלים מצוידים באמצעים לפריצתה, ופתחו בה פתחים שאפשרו לאופנוענים חמושים ולטנדרי טויוטה היילקס עמוסים של החמאס לחצות לשטח ישראל.
רחפן של החמאס מטיל מטען הפץ על מצלמת תצפית של צה"ל בפתיחת המלחמה
אמצעי התצפית נוטרלו: עוד לפני כן השמיד החמאס את אמצעי התצפית הצמודים לגדר, חלקם בירי טילי נ"ט ורקטות אר פי ג'י, ואחרים באמצעות רחפנים, שהטילו עליהם מטעני נפץ. למרות ששימוש ברחפנים חמושים הוא תורת לחימה שבה השתמש ארגון דאע"ש בסוריה ב-2017, ושזכתה לשימוש נרחב במלחמה של האוקראינים נגד הפלישה הרוסית, לא שובשה פעילות הרחפנים מסביב למכשול.
במקביל הותקף מחנה רעים, שבו נמצא חמ"ל התצפיתניות שצופות באותן במצלמות במרגמות, ואחרי זמן קצר בידי חוליות מחבלים חמושים שהסתערו על הבסיס. בשבת בבוקר של חג הסוכות מספר התצפיתניות בבסיס, והלוחמים המוכנים להזנקה לעבר איומים שזוהו, היה נמוך בהרבה מאשר ביום רגיל. לא ברור מדוע לא הייתה תגובה מהירה יותר מהחמ"לים העורפיים, בפיקוד דרום ובקריה שמקבלים גם הם את תמונות המצלמות.
גם מערך ה"רואה יורה" ששולב במכשול, של מקלעים מופעלים מרחוק בידי תצפיתניות נגד מטרות שזוהו ונועד להרתיע ולפגוע במי שמתקרב לגדר, לא ביצע את משימתו. גם כאן נראה שהחמאס השמיד את מצלמות המערכת באמצעות רחפנים וטילי נ"ט.
כוחות הכוננות הרגילים שכללו גם מל"טי זיק חמושים של חיל האוויר ומסוקי קרב מסוג אפאצ'י, לא היו בהיקף שהיה מסוגל לבלום 1,500 מחבלים שפורצים יחד את נגדר. ובגלל שהיה מדובר, שוב, בחג, גם כאן לקח זמן עד שהכוחות תוגברו.
לחמאס היה מספיק זמן לאסוף מודיעין על המערך הישראלי בגזרה, אם בניסיונות חוזרים ונשנים למגע בגדר כדי לבחון את עירנות צה"ל ואת זמני התגובה שלו, בשליחת רחפנים, ואם באמצעות איסוף מידע ממגדלי תצפית שהקים, שגם כאשר הופצצו היה זה באיחור רב, אם בגלל מגבלות הדרג המדיני ואם בגלל מאמץ של צה"ל לשמור על השקט בגזרה, הם הוקמו מחדש.
וכך, עם כמה עשרות טנדרים, אופנועים וטרקטורים מעופפים, שרכש בהשקעה השווה לכמה עשרות מיליוני שקלים, הצליח החמאס לעקוף את מכשול המיליארדים שהקימה ישראל.