קוריאה הדרומית בוחנת מחדש הסכם צבאי עם קוריאה הצפונית שמגביל את יכולת המעקב שלה בגבול, בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל שגרמה לחשש בסיאול מפני מתקפות דומות מצד הצפון.
ההסכם נחתם ב-2018, במהלך תקופת ההפשרה הקצרה שהובילו נשיא הדרום הקודם מון ג'ה-אין לבין מנהיג הצפון קים ג'ונג און. הוא יצר אזורי חיץ לאורך הגבול היבשתי והימי בין הקוריאות, ואזורים אסורים לטיסה בשמי הגבול כדי להפחית את הסיכוי לעימותים.
בשיחה עם כתבים בסיאול, שר ההגנה הדרום קוריאני שין וון-שיק התייחס למלחמה בין ישראל לחמאס כדי להדגיש את הצורך לחזק את המעקב אחרי המשטר הקומוניסטי בצפון. שין מונה לתפקיד על ידי הנשיא יון סוק יאול ביום שבת, והוא מתנגד בתוקף להסכם הזה, שלדבריו מונע מסיאול להשתמש ביכולות המעקב האוויריות שלה בזמן שהאיום הגרעיני מהצפון הולך וגובר.
היחסים בין הקוריאות התדרדרו בעקבות קריסת השיחות הנרחבות יותר בין וושינגטון לפיונגיאנג ב-2019 על תוכנית הנשק הגרעיני של הצפון. קוריאה הצפונית איימה לנטוש את ההסכם מ-2018 והגבירה את ניסויי הטילים לקצב שיא, מה שגרם לנשיא הדרום השמרני לנקוט קו נוקשה יותר כלפי פיונגיאנג מאשר קודמו הליברלי.
שר ההגנה אמר כי אף שביטולו המוחלט של ההסכם דורש הליך משפטי מורכב, הקפאתו יכולה להתקבל בהחלטת ממשלה בלבד. "חמאס תקף את ישראל, והרפובליקה של קוריאה נמצאת תחת איום גדול יותר", הזהיר שין, שהשתמש בשמה הרשמי של קוריאה הדרומית. "כדי להתמודד עמו, אנחנו צריכים להפעיל את אמצעי המעקב שלנו, לקבל מידע מוקדם אם הם מתכננים פרובוקציות או לא. אני חושב שאם ישראל הייתה מטיסה כלי טיס ומל"טים כדי לשמור על מעקב רצוף, ייתכן שהיא לא הייתה נפגעת ככה".
דבריו של שין צפויים לספוג ביקורת חריפה מהאופוזיציה הליברלית, שרואה בהסכם כאמצעי בטיחות בין הקוריאות בזמן שהיחסים ביניהן ממשיכים להתדרדר.
מאז שהושג ההסכם בספטמבר 2018, לא נרשמו התנגשויות משמעותיות בין הצדדים. עם זאת, בנובמבר האחרון האשימה סיאול את פיונגיאנג בהפרת תנאי ההסכם להפחתת המתיחות כשהיא שיגרה טיל בסמוך לאי דרום קוריאני בסמוך לגבול הימי ביניהן, שהפעיל אזעקות ודרש מהתושבים להתפנות.
ביוני 2020 פוצצה קוריאה הצפונית את משרד הקישור הבין-קוריאני ריק בעיירת גבול, בזעם על חוסר נכונותה של הדרום למנוע מפעילים להפיץ כרוזי תעמולה נגד פיונגיאנג מעבר לגבול. חיילים צפון קוריאנים גם ירו למוות בפקיד ממשל דרום קוריאני שנסחף ליד הגבול הימי בספטמבר באותה שנה.
המתיחות בחצי האי הקוריאני נמצאת בשיא של שנים, כשקוריאה הצפונית הגבירה את קצב שיגורי הטילים וארצות הברית, קוריאה הדרומית ויפן הגבירו את מספר התרגילים המשותפים שלהן.
בתוך כך, נושאת המטוסים האמריקנית "רונלד רייגן" וספינות קרב יגיעו מחר לעיר הנמל בוסאן, במפגן תמיכה נוסף של וושינגטון בסיאול. לפי משרד ההגנה הדרום קוריאני, הספינות האמריקניות קיימו תרגילים משותפים עם הצי הדרום קוריאני והצי היפני אתמול וביום שני בסמוך לאי הדרום קוריאני ג'ג'ו.
קוריאה הצפונית, מצדה, חיזקה לאחרונה בגלוי את בריתה עם רוסיה וסין בניסיון לפרוץ את הבידוד הבינלאומי של משטרו. לפי תמונות לוויין מהימים האחרונים, נרשמה עלייה חדה בתנועת הרכבות בין קוריאה הצפונית לרוסיה, המעידה על העברת תחמושת למוסקבה הזקוקה לה במלחמתה באוקראינה.
האפשרות לאספקת נשק צפון קוריאנית לרוסיה עלתה במהלך ביקורו הממושך של קים ברוסיה בחודש שעבר, שבמהלכו נפגש גם עם הנשיא ולדימיר פוטין. בעולם חוששים שקים עשוי לקבל בתמורה טכנולוגיה מתקדמת לחיזוק תכנית הגרעין שלו.
קוריאה הצפונית צפויה לבצע החודש את הניסיון השלישי שלה בשיגור לוויין ריגול צבאי, לאחר שני כישלונות רצופים בחודשים האחרונים. קים שם דגש על השגת יכולות מעקב לווייניות כדי לעקוב אחר תנועות צבאיות של ארצות הברית וקוריאה הדרומית ולשדרג את טכנולוגיית הטילים שלו.
במאמר מערכת שפורסם ביום שני, העיתון הדרום קוריאני "ג'ונגאנג אילבו" קרא לקוריאה הדרומית להפיק לקחים מכישלונותיה של ישראל לסיכול המתקפה של חמאס ולחזק מוכנותה נגד תוקפנות צפון קוריאנית אפשרית.
"ישראל, מוקפת אויבים וארגוני טרור, מזכירה את המצב הביטחוני הנוכחי של קוריאה הדרומית. אפילו המוסד לא זיהה סימנים לתקיפה ובמערכת ההגנה האווירית של ישראל 'כיפת ברזל' נחשף חור", נכתב בעיתון. "הממשלה חייבת להיות מוכנה ביסודיות לפרובוקציות צבאיות אפשריות של קוריאה הצפונית, כשארצות הברית ובעלות ברית אחרות ממקדות את תשומת הלב שלהן במזרח התיכון".
ההסכם הצבאי הבין-קוריאני הוא אחד השרידים הבודדים ממדיניות הפיוס השאפתנית של הנשיא הקודם מון עם קים. מאמציו של מון סייעו לארגן את הפסגה הראשונה של קים עם נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ביוני 2018.