סרן אלינה פרבוסודובה נהרגה בשבת בבסיס אורים, בקרב עם מחבלים. צה"ל פנה למשפחה ושלח אליה את נציגיו רק יומיים לאחר מכן. איש לא טרח להתקשר להורים המודאגים ולהודיע שבתם נעדרת. ביום שני בצהריים, כשנקשו המודיעים על דלת דירת השיכון הצנועה של המשפחה בבניין "רכבת" בשכונת קרית אליעזר בחיפה, הייתה בפיהם הבשורה המרה: צבא ההגנה לישראל מודיע בצער על כי בתכם נפלה בקרב.
"דרך ההתנהלות הזו על הפנים, אבל אני מבינה שהמצב במדינה באופן כללי לא משהו", אמרה אחת מחברותיה של אילנה אחרי ההלוויה. לוואלה! נודע כי זהו אינו המקרה היחיד בו התרחש עיכוב רב בהודאה למשפחות על חללים ונעדרים.
אלינה פרבוסודובה בת ה-23, שחברותיה מכנות "ג'ינג'ית", נולדה בישראל להורים אולגה ומיכאל, עולי רוסיה-אוקראינה. היא גילמה את תקוותיהם לעתיד טוב יותר, במדינת ישראל. היא הצטיינה בכל תחום שבחרה בו, בין אם בלימודים או בתחביביה, ריקוד הבלט, או אמנות הלחימה בבית הספר לאיקידו שסבא וסבתא שלה מנהלים בחיפה. "היא הייתה עדינה אבל חזקה בטירוף", מספרת אולגה פרבוסודובה, שאומרת שעל נסיבות נפילתה היא לא ממש יודעת, "להרבה שאלות אין לנו תשובה. הקצינים שלה עוד לא היו פה. התקשרנו לצבא ולכל מיני מקומות ואף אחד לא יודע".
היא גדלה ברחוב החשמל בשכונת נווה יוסף. לפני כמה שנים כשהמשפחה עברה לדירתה הנוכחית, היא החלה להתנדב בסניף מד"א הסמוך, מרחק הליכה מהבית. היא הותירה את ההורים אולגה ומיכאל, סבא-סבתא, ואח בן 15.
חברות ילדותה, אמילי מוש וקרינה אדמסקי, זוכרות "ילדה ג'ינג'ית כזאת שכובשת כל מבט". במהלך שירותה בצה"ל, שם התקדמה מחיילת-לוחמת בפיקוד העורף למפקדת ששירתה כקנ"רית בפיקוד דרום, קצינת נפה ורשות שתפקידה היה להכין את הפזורה הבדואית לשעת חירום. היא עברה לבאר שבע כדי לגור קרוב יותר לתושבי הנגב אותם שירתה, ולבסיס.
חברותיה יודעות לספר כי את השבת עשתה אלינה בבסיסה, שליד קיבוץ רעים. "היא הייתה קצינה תורנית שסגרה שם שבת. חולית מחבלים פשוט חדרה לבסיס, היא נקלעה לקרב מולם, ירתה במחבלים עד שנהרגה בעצמה והגנה בגופה על החיילות שלה. בהתנהלותה הצילה חיים. חלקן מאושפזות עדיין בבית חולים במצב קשה".
בינתיים בבית, ההורים המודאגים וגם החברות ניסו להשיג אותה. "מאז לא שמענו ממנה", מספרות אמילי וקרינה, "אבל היא לא היתה זמינה. החבר שלה שמשרת שם והוקפץ לשם בעצמו, דיווח רק שהייתה היתקלות בבסיס. הוא עוד היה בקשר איתה כשקראו לו כמו לכל חיילי הבסיס לשוב למחנה, אחרי מתקפת הרקטות הראשונית". סרן רז, החבר, נפצע בעצמו מכדור, פונה לבית החולים ברזילי ומשם לאיכילוב ונותח כבר בשלושה ניתוחים. נבצר ממנו להשתתף בהלווייתה של אלינה שהתקיימה (שלישי) בחיפה, אבל הוריו הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון.
האירוע הרצחני קטע גם את הקריירה הצבאית שתכננה לעצמה אלינה, שהתגייסה ב-2019 וכבר חתמה לשירות קבע עד 2027. "נזכור אותה בחיוך שלה, הנתינה הגדולה, בהתנדבות עם כל הלב במד"א כרמל", אומרות החברות, "נזכור אותה כ'לב כתום', כי היא הייתה ג'ינג'ית אופיינית ותמיד היינו מתלוצצות שהיא אפילו התאימה את הכומתה לצבע השיער".