"המלחמה תפסה את הבסיס בכוננות חג עם תגבור מסוים ביחס לרגיל, אבל בהפתעה. הבסיס שלנו הוא המענה האווירי הראשון שמגיע לתא השטח עם כטמ"מים (כלי טיס מאויש מרחוק) שלנו. אם האירוע מתחיל באזור 6:30, בשעה 07:15 אנחנו מטילים פצצה ראשונה בשטחנו. כדי שזה יקרה, צריך להבין שיש אירוע שבו מישהו יגיד לנו מהקרקע לאן להסתכל. יש עניין טקטי, חיבור מודיעיני, עולים מולו בקשר, על המפעיל להבין שהוא נמצא באירוע שהוא מעולם לא היה בו. עכשיו הוא צריך לקבל החלטות לבד, לירות בשטחנו ואף אחד לא נותן לו שום מידע. זה נשמע כמו המון זמן אבל זה קורה מאוד מהר".
את הדברים הללו אומר מפקד בסיס פלמחים, תא"ל עומרי דור. בסיס פלמחים כולל מסוקי סער (פינוי, חילוץ ונחיתה) וכלי טיס לא מאוישים. בריאיון לוואלה! הוא משחזר את רגעי ההתארגנות הראשונים לאחר המתקפה, שבראשם העיכול שעל הכוח שלו לירות מהאוויר בשטח ישראל.
"האתגר האווירי עם הניתוק מהשטח, הוא כשאתה נדרש לזרוק מבט למקום מסוים ולהבין שאתה נלחם", אומר תא"ל דור, "יש חשש גדול לפגוע באזרחים. היו פעולות גדולות מאוד, שעשו שינוי בדקות הראשונות ביחס לקטסטרופה שהיינו בה. כטמ"מים ומסוקי קרב הרגו יחד ביחד בשבת ובראשון מאות מחבלים, טנדרים ועוד טנדרים שדהרו לתוך המדינה וחטפו פצצה על הראש. בכל טנדר כזה יש 7-10 מחבלים. רוב הפעילות מרוכזת באזור הגבול, אבל גם בשדרות, ברחובות, בהכוונת כוחות. יש ירי במוצבים, ירי בתוך מחנה האוגדה, ביישובים. טנדרים נוסעים פנימה והחוצה? הייתה הבנה שפה קורה משהו אחר, הבעיה היתה קצב צריכה החימוש".
תא"ל דור ממשיך ומפרט על הפעילות של יחידתו: "קצב צבירת סדר הכוחות היה מהיר מאוד. תוך 4 שעות היינו עם עשרות כטמ"מים ברצועה, אין לזה אח ורע, אבל יש תחושות קשות על הפתיחה הקשה. אני מניח אותן בצד, עכשיו צריך לנצח את מה שיש, ומה שיש הן פעולות מטורפות.
כל העדכונים מהיום הרביעי למלחמה בדרום
כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע
תא"ל דור שיבח את הכוח. "אני מתרשם מאוד מהיכולת של האנשים בקרון ההפעלה של הכטמ"מ להבין שמשהו אחר השתנה. זה לא אירוע מושלם, אבל היה שינוי מנטלי - הם פשוט הבינו שקורה פה משהו אחר, יחד עם ההלם מגודל האירוע. אתה לא מאמין שיפרצו מאות אנשים למדינה. לראות שלושה מחבלים מפיר? את זה אנחנו יודעים לדמיין, אבל לראות אותם באוטוסטרדה של שער פתוח עם טנדרים ואופנועים ורצים ברגל כאילו זה רחוב בן יהודה באמצע השבוע? את זה קשה לדמיין. המפעילים הצליחו להבין את זה. לכאורה אתה רואה נחיל, זה נראה פשוט, אבל המצב הפוך - זה הרבה יותר קשה. אתה שואל מי זה, עניין השליטה לא בתמונה כי אין תצפיות, הם עסוקים בהגנה, יש הרבה פגיעות בקרקע, כולם מכונסים ביחידות - ואתה לבד. אנשים קיבלו החלטות קשות, הם מנעו קטסטרופה גדולה הרבה יותר, אם עדיין אפשר לדמיין כזאת".
תא"ל דור מספר כי אחת התקיפות הראשונות באמצעות הכטמ"מים היתה בשדרות: "תקפנו בתוך מפקדת אוגדת עזה, בפסטיבל, בתוך כפר עזה, ועכשיו אני מחזיר אותך למצב המנטאלי של אדם שתוקף בעיר בישראל. הכטמ"מ הראשון מסיים חימושים תוך דקות. בשעות הארוכות, הראשונות, חלק משדרת הפיקוד בשטח נפגעה. אנשים לקחו יוזמה ואחריות, כיוונו את הכטמ"מים ומסוקי קרב".
בשלב זה הוא מספר כיצד בוצעו הפינויים: "אתה רואה טלפון נייד של מישהו שמכיר מישהו שמתקשר אליו: 'אחי שוחטים אותי'. אני רואה טלפון על השולחן, שואל מה הוא עושה פה והוא אומר לי 'ככה אני מנהל את הקרב'. הוא מדבר עם מ"פ שנלחם, והוא לא יודע במדויק איפה הוא כי הרבש"ץ נהרג. המפעיל בקרון מאתר אותו במערכות שלנו, מחפש את הבית שלידו הוא נמצא, מוודא סימנים איתו בטלפון ופשוט יורה עליו, כי שם המחבלים שצרים עליו.
"יש עוד דוגמאות - מסוק סער שבא להנחית את שלדג, מדברים עם הרבש"ץ הפצוע שמחזיק פצוע, הוא מדווח על המחבלים שמתקרבים אליו, רוצה להנחית את הכוח הזה ביישוב. אנחנו מנסים להבין איפה הוא בסוף הנחיתה, המסוק טס נמוך מעל הכביש. מפקד שלדג אומר לטייס שהוא מזהה שני טנדרים עם מחבלים, שינחת מהר כי הוא רוצה להרוג אותם. בשלב הזה הרבש"ץ מפסיק לענות. בסוף הם פיצלו כוחות, כוח אחד חיסל את הטנדרים והכוח האחר הגיע ליישוב. נכנסו לחסל מחבלים".
הפעילות היתה תחת אש משמעותית, הוא מספר: "ההנחיה לטייסים הייתה שמבצעים את המשימה גם אם ייפול מסוק, זו מלחמה.
וכעת, הגענו לפיל שבחדר - המחאה. "היא תפסה אותנו במקום מאתגר. הייתה בפלמחים 100% התייצבות, אבל לא כולם חזרו לטוס כי צריך לבנות להם כשירות. אנחנו נשלם על זה מחיר כי הם לא כשירים באופן מלא, אבל חזרו עם רוח לחימה. באופן אישי, לאנשים שלי ולי יש תחושה מסוגלות מאוד גבוהה וזה ניכר בתוצאות שהבאנו, בעשייה, במוטיבציה, בנכונות. האנרגיות מאוד גבוהות, הרגנו מאות מחבלים, חילצו מאות פצועים, הצלנו חיי הרבה מאוד אנשים, תמיד עם שיתוף פעולה מהקרקע. היה אירוע של הצלת חיים על ידי מכונאי מוטס, שהעלה הרבה פצועים מעל לקיבולת. הוא חסם דימום של עצמו במקביל, לבית החולים הוא הגיע מת. בסוף, מה שהפך את הקערה בין היתר זו הנחתת הכוחות בשטח".
תא"ל דורי מסביר כי האסון יכול היה להיות הרבה, הרבה יותר גדול. "הטלנו בשעות הראשונות רק על ידי הכטמ"מים 350 חימושים ומאות נוספים על ידי מסוקי קרב. אלה היו חימושים שהרגו מחבלים. מראה לך מה היה קורה אילו לא היינו פועלים. יצאנו אחר כך להתקפה, אנחנו נלחמים בחלאות אדם. כמו שהם פעלו בשטחינו, מול פראי אדם אנחנו פועלים בהתאם בצד השני, אבל אנחנו לא הם. המכה שנופלת עליהם היא מאוד כואבת וזו רק ההתחלה. רק הלילה למעלה אלף בתים נפלו. אם נידרש, יהיה תמרון משמעותי. הנזקים לחמאס עצומים וזו רק ההתחלה. המשוואה השתנתה במזרח התיכון, הדיסקט הוחלף, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. נפעל בכוח בכל העוצמה אבל בצורה אחראית".
לסיכום, הוא מספר כי התבונן בסרטונים הקשים שהופצו. "זה אקט חשוב למפקד, להבין באיזה מצב אנחנו נמצאים, עוד אסימון שנופל אבל זה לא יכול להעסיק אותי. יש לנו משימה גדולה על הכתפיים, בטח מנקודת הפתיחה שלנו. שוחחתי עם המפקדים, חשוב לוודא שאנחנו נלחמים בצורה מקצועית ואגרסיבית משמעותית ולא נותנים ביטוי לתחושות הקשות ולמשפחה שאיבדנו. בין אלה שנלחמים עכשיו יש אחד שלא יודע איפה ההורים שלו. הוא ראה שני בליפים משני טלפונים שונים ברצועת עזה, זה הקשר האחרון שיש לו איתם. החברים שלו תומכים בו והוא נלחם. אנחנו ננצח".