עם תחילת החג, מחצית מחברי גדוד 202 של חטיבת הצנחנים בפיקודו של סגן אלוף אלמוג רותם, יצאו לחופשי. בבוקר שבת, רותם קיבל את ההודעה בבוקר על הרקטות ועל החדירה לשטח ישראל, והחליט לנסוע מביתו שבאצבע הגליל הישר לשדרות, יחד עם מפקדי הפלוגות שלו, כדי לסייע בלחימה. בדרך, שונה המשימה לחוף זיקים: "ראינו הרבה נערים שאיבדו את חייהם ומחבלים שמתו על החוף. שלחתי את אחד המ"פים שלי לכפר עזה והוא עדכן אותנו שיש שם אירוע משמעותי ושיש לו פצוע בכוח", סיפר הלילה (שלישי) סא"ל רותם לוואלה!.
לכל העדכונים על המלחמה
ביום שבת ב-11:30, הגיע סא"ל רותם לכפר עזה והצטרף ללחימה יחד עם 60 וקצינים לוחמי הגדוד, "הגעתי וראיתי לוחמים מאחורי מחסום. ספגנו הרבה אש, לא הצלחתי בהתחלה לזהות את מקורה. ניהלנו לחימה, חיפוי, ואיגוף הרבה אש. נכנסנו לבתים, והרגנו מחבלים שהתבצרו בהם ונעלו את עצמם. מחבלים נוספים הסתתרו בשטח פתוח, בין בתי המשפחות. באחד הבתים, המשפחה התבצרה בתוך הממ"ד, הצלחנו להרוג את המחבלים וגם לשחרר את המשפחה. בסך הכל, הרגנו כ-20 מחבלים. אני רגיל להילחם בצד הפלסטיני, לא בשטח שלנו. לקחת טנק ולירות שני פגזים בתוך בית בכפר עזה - זה אירוע מוזר. נלחמתי עם שני טנקים בתוך כפר עזה. להערכתי, נכנסו לכפר עזה יותר מ-70 מחבלים. עברנו בית אחר בית, וספגנו פצועים בצד שלנו. בסוף, המשימה היא לטהר את כפר עזה וזה מה שעשינו כולל ביעד הבא - איפה שצריך".
עם אילו תחושות אתה יוצא מכפר עזה?
"אני חייב להגיד לך, אנחנו רחוקים מלהיות בשוק. אני הייתי מפקד פלוגה בצוק איתן. אני די רגיל. אני נדרך במיוחד ונהיה חד במיוחד, כי לזה אני מאומן וזה ה'מאני טיים' שלנו. הלוחמים והמ"פים אריות. בצוק איתן, ההיתקלויות היו רחוקות, פה הן היו מטווח אפס, בין שניים לשלושה מטרים. הלוחמים לא רגילים לסגנון כזה. אני מאוד מרוצה מהם. רואים גם דברים לא פשוטים. יש הרבה משפחות שנרצחו בתוך הבתים. בחוף זיקים ראינו הרבה נערים שנרצחו בתאי השירותים. הלוחמים בולעים רוק, נושמים עמוק, וממשיכים שזה הדבר החשוב ביותר. קודם כל נשלים את המשימה ולאחר מכן נתעסק בעצמנו. נטפל באנשים. בריאותית ונפשית. יש לי שמונה לוחמים פצועים והרוג אחד".
אמש, סא"ל רותם כינס את לוחמיו ואמר להם: "נלחמתי עם מפקדי הפלוגה שלכם בשלושת הימים האחרונים, ויש להם את המפקדים הכי טובים שראיתי אי פעם. עם ישראל סומך עלינו ואנחנו המגן שלו. אנחנו אלו שננצח את הקרב ונחזיר את המצב לקדמותו. קודם כל, נשמיד את המחבלים שחדרו פנימה ונבין שאין פה אף מחבל. אחר כך, נעביר את המלחמה לצד של אויב. נגרום להם להצטער על היום שהם חשבו על התוכנית הזו. לבסוף, נתעסק בעצמנו ונחזור לכשירות מלאה. הרוח של הלוחמים היא מדהימה ואם יש משהו שמנצח מלחמות זו רוח לחימה. אמצעי ליחמה וציוד יש לנו. נראה לי שהסוף של האירוע הזה קרוב - אנחנו נעביר את המלחמה לצד שלהם. הם לא יצטערו על היום שהם תכננו אלא על היום שהם נולדו".