ביום שבת חמאס פתח במתקפת פתע על ישראל שכללה ירי מתמשך של אלפי רקטות לדרום ולמרכז הארץ וכן חדירה של מאות מחבלים פלסטינים מרצועת עזה ליישובים באזור הדרום. יותר מ-700 בני אדם נרצחו, ומשרד הבריאות עדכן כי כ-2,400 פצועים מטופלים בבתי החולים. גורמים בצה"ל דיווחו כי חמאס החזיק בכמה יישובים בעוטף עזה. דובר צה"ל אישר כי ישנם חטופים ישראלים שהועברו לשטח עזה, והוסיף: "נתחקר את עצמנו בהמשך, עכשיו אנחנו במלחמה".
את מיטל, אחותה של מעיין שנעדרת משבת בבוקר, שנראתה לאחרונה במסיבה ברעים ומאז אבדו עקבותיה פגשנו כשבאה למסור די אן איי במסגרת החיפושים והבירורים הבלתי נגמרים אחרי אחותה הקטנה.
"קצין מורעל" שסייע לפנות פצועים: בנימין (בנג'י) טרקניצקי נעדר
כל כך התקשחנו שדרוש מרחץ דמים במסיבה כדי להזכיר לנו לבכות
"אני מיטל. אחותי, מעיין נעדרת מאתמול, משלשום, 6:40 בבוקר, הייתה במסיבה, אף אחד לא מדבר איתנו, אף אחד לא מודיע לנו כלום, אנחנו מסתובבים מבית חולים לבית חולים, מפיצים את התמונות שלה בכל מקום אפשרי. אף אחד לא מוסר שום מידע."
המילים האלו, שכבר מתחילות להישמע כמו סיסמאות מרוב שהן חוזרות על עצמן, נשמעות מפיה של מיטל, אחותה של מעיין, שנעדרת מאז שבת בבוקר, ונראתה לאחרונה בזירת הטבח ברעים.
"זה פשוט טירוף" היא מוסיפה "פשוט משאירים אותנו לבד מכל כיוון. לא עוזרים לנו. התמונה שלה פה - זה מה שהיא לבשה. הייתה במסיבה."
בן זוגה מוסיף שבשעה שש וארבעים היא יצרה קשר, היא נכנסה לאוטו והתחילה בנסיעה: "האיכון האחרון שיש לנו הוא ממפלסים. שם איבדנו גם קשר פיזי איתה וגם את היכולת להבין מה הסטטוס, עד לרגע זה".
מיטל ממשיכה "מסרנו די אן איי, מסרתי אני די אן איי, במשטרה. באנו לחפש, אני כבר לא יודעת מה עדיף - למצוא אותה פה, לא למצוא אותה..."
"התחושה הזאת של ערפל הקרב, של חוסר הוודאות, של היעדר הידיעה ושמצד שני אין שום גורם אף גורם שמתכלל את הפעילות מול אותם נעדרים, חטופים שבויים. לא משנה איזה כותרת נותנים לזה יש קבוצה אדירה של אנשים שנמצאת פה אובדת עיצות למול קבוצה אדירה של אזרחים שנמצאת עזה, ישראל, זה כבר הפך להיות.. השוליים הצטמצמו לצערי. לא ברור איך להתקדם"
"אנחנו מקבלים עשרות סרטונים של חטופים שמחפשים אותם, לא מוצאים שם דבר, כלום. זה פשוט נורא."
"אז אנחנו מנסים בעצמנו להיאחז באיזשהו קצה חוט בעבודת רגליים, כנראה שאין מנוס. אני לא עסוק עכשיו בתחושות בטן, אני עסוק במידעים מוצקים. עברו יותר מ-48 שעות - אפס קצה חוט. אפס הבנה שמישהו מעלי שולט באירוע. כרגע בדקות האלו יש לחימה בתוך מדינת ישראל. נראה לי באמת על גבול הלא סביר שלא הצליחו להשתלט עד לרגע זה על האירוע. אנשים נצורים בבתים, פצועים יושבים במכוניות גופות זרוקות בכל עבר. כולנו נחשפים לקטסטרופות שמתרחשות. אנחנו מנסים לברור מה לראות, מה לא לראות, להתנחל שלא רואים אותה, או לא להתנחם, אנחנו כבר לא יודעים. היינו בסורוקה ארבע פעמים, היינו בברזילי, משטרת ישראל. דרך אגב אתם מוזמנים לחייג 110 תשמעו את המענה הקולי, תחייגו אחר כך 104, 105, זה פארסה. זה פשוט בדיחה. הקשר היחידי שאנחנו מצליחים ליצור הוא כשאנחנו פיזית נכנסים לאווטו ונוסעים למקומות. אף אחד לא יצר איתנו קשר, והאמת היא שגם אין ציפייה. באמת, אני חושב ה\שהאירוע הזה גדול על כולם."
"נתנו לנו להיכנס לסורוקה לחפש בין הפצועים. עברנו מיטה מיטה היינו מזועזעים. באמת"