מפקד יחידת שלדג, סא"ל ב', התעורר בשבת בבוקר במושב ארבל, אצל ההורים של אשתו, כששמע על מטחים כבדים מרצועת עזה לעבר העוטף. בשיחה עם כתבים סיפר כי מיד החליט לנסוע דרומה ולאחר מכן הוקפץ כחלק מצוות כוננות מטכ"לי על מסוק. "צוות הכווננות הראשון נחת בשעה 8:30 בקיבוץ בארי ו-12 לוחמים נלחמו על הקיבוץ. ב-9:30 הייתי על מסוק לאוגדת עזה ברעים, אמרתי לסגן שלי להביא את כולם ובשעות לאחר מכן כל היחידה הגיעה במסוקים וברכבים, כל אנשי המילואים.
"הצוות הראשון הגיע לבארי בשעה 8:30 ונתקל במחבלים", המשיך סא"ל ב'. "הוא חטף הרבה אש ממחבלים ונהרג שם לוחם. הם הרגו 20 מחבלים אחרי שרוקנו מחסניות שלמות. הקיבוץ היה מלא במחבלים, זיהינו היכן נמצא ריכוז המחבלים וחתרנו אליהם למגע. הטווחים היו קרובים, היינו בהיתקלות מטווח קצר וחמישה נפגעו. הקרב הפך לקרב חילוץ כשכמעט חצי מהכוח נפגע. את הפצועים קשה העברנו למסוק והצלנו אותם. נטרלנו את המחבלים והם לא ירו יותר.
"אחר כך הגיעה עוד פלגה מסיירת מטכ"ל ועוד כוחות שלי. חזרנו להילחם מול מחבלים ומסוק קרב ירה עליהם טילים. אחר כך נכנסנו פנימה וטיהרנו את המקום. בשש וחצי בערב הודעתי שהמקום נקי ממחבלים. במקביל הסגן שלי השמיד מארב של חמאס על הצירים ונפגע בעצמו. איבדנו שם עוד לוחם. חלק מהכוח חבר לחטיבת הקומנדו בכפר עזה והצטרף ללחימה שם".
"אנחנו עדיין בבארי ובכפר עזה ורודפים בשטחים פתוחים אחרי מחבלים ביחד עם השב"כ והאוגדה", הוסיף מפקד שלדג. "הייתי כמעט בכל המקומות ב-48 השעות לאחר פרוץ המתקפה. כוחות הקו לא היו בקו כי הם עברו ונלחמו ביישובים. מפקדים בצדי הדרכים רצו אל הכוחות ביישובים, ובגלל זה יש כמות גדולה של נפגעים מפקדים.
"איש מילואים שלנו נסע לאוגדת עזה ובדרך התקשר אליו קצין אג"ם של האוגדה. 'יש לי מחבלים באורים', אמר לו. איש המילואים הגיע עם אקדח, הוא הרג מחבל ולקח רובה משוטר. לקח איתו מחלקה מקורס מ"כים ואומר להם בואו איתי לטהר את המחנה. במקביל, הכוחות בדרכים כל הזמן - סיירת מטכ"ל, חטיבות חי"ר, גדוד 890 של צנחנים. כולם נלחמו בגבורה, כולם חתרו למגע. גם ביישובים הם לחמו מבית לבית. ראיתי קטסטרופה בעיניים אבל הלוחמים שלי היו עם האזרחים. מהרגע שהעירו אותי בשבת ועד עכשיו אנחנו - וכל הכוחות שהגיעו - חותרים למגע.
"חמישה לוחמים נהרגו ביחידת שלדג, ביניהם מפקד פלגה ומפקד צוות שהיה נצור בבית בשדרות. הוא יצא על אזרחי עם הנשק של אח שלו, חבר לסיירת מטכ"ל ונהרג עם כוח של הסיירת בבארי. עוד לוחם ותיק בן 45 נהרג. הוא היה הלוחם הכי ותיק ביחידה, נשוי ואב לשלושה. הוא הסתער על המחבלים בעלומים ונפל. 15 חיילים נוספים מהיחידה נפצעו".
"מהרגע הראשון הבנו שאנחנו במלחמה. הקשה והמורכב עוד לפנינו ואנחנו הולכים לנצח. אנחנו לא מביטים לאחור אלא על המשימה הבאה, על האזרח הבא שמצילים ועל המחבל הבא שהורגים. את הנעשה לא ניתן להשיב. אנחנו במלחמה ואנחנו הולכים לנצח אותה. הלוחמים שלי נלחמים כמו אריות. רובם המכריע תחת אש כזו בפעם הראשונה. הם נלחמים בכל פינה, ובשביל זה אנחנו כאן. חטפנו חזק אבל אנחנו מביטים קדימה. אני רואה את הברק בעיניים של האנשים. יש פה הבנה שמגנים על האזרחים לפני הכול. אנחנו נכנסים פה להיתקלויות מבלי להסס.
"אני רואה את האנשים, לא מעניין אותם כלום. אל תיכנסו לטקטיקה למה הלכו ימינה או שמאלה, הקרבות הם קדימה כל הזמן. כל מדינת ישראל חוטפת מכות שלא חטפה מעולם, אבל הלוחמים נלחמים כמו אריות, כולם בלי יוצא מן הכלל. אנחנו צה"ל, אנחנו מדינת ישראל, אין אחרים עכשיו. אני מבקש מכם. בשביל מדינת ישראל, בשביל הלוחמים, תהיו הוגנים. הביקורת מוצדקת אבל שימו אותה בצד כרגע. צה"ל פה והוא נלחם עם ברק בעיניים".