טבח וייאוש הן צמד המילים שאני שומע במרוצת הימים האחרונים. בשבילי המלחמה התחילה בזמן אמירת הלל בבית הכנסת בזמן שציפיתי להרים את בני בכורי על הכתפיים בפעם הראשונה בשמחת תורה, לפתע נשמעה אזעקה. לא הבנתי מה קרה, אבל פרצופי ההורים שלנו שישבו לידנו בבית הכנסת, דור מלחמת יום כיפור, כבר אמרו הכול.
לפתע מספר המתפללים הלך ופחת. כשיצאתי גם אני מבית הכנסת כדי לשוב לבית להיות עם המשפחה, ראיתי את אחד מחבריי למניין עם מדים. הוא כבר סיפר לי את כל מה שלא רציתי לשמוע.
מאז חלפה יממה, רוב החברים שלי כבר עלו על מדים. ירון שלמד איתי משפטים באוניברסיטה העברית וכבר נמצא בשטח אמר לי: "במילה אחת המצב - ייאוש". שון, חבר טוב שעשה לפני מספר שנים עלייה ומאז גורלנו נקשר אחד בשני, הוקפץ באמצע השבת. היום הוא אמר לי: "היה שם טבח". אמר ולא הוסיף.
בקבוצת השבט שלנו מבני עקיבא, דורון ביקש שנעמוד בקשר עם המשפחה שלו. "תבדקו שיש להם הכול בבקשה". כולם נרתמו. החברים שלמדו איתי בישיבה שבה למדנו והתגייסנו לצה"ל אחרי התיכון נמצאים בשטח, מספרים על מורל גבוה אך חוששים. זה לא נראה כמו שום דבר שאנחנו מכירים וזוכרים מהעבר, זה לא עוד מבצע. היה כאן טבח, נורא כמו שזה נשמע, אך זה מה שראינו ואלו העדויות שאנו שומעים. ייאוש.
את היום הזה העברתי מול משרדי להב 433 שם ממוקמת יחידת 105 שאוספת את הפרטים על הנעדרים והשבויים בניסיון לשמוע את הסיפורים של המשפחות שמחפשות בנרות את יקיריהם. ציוץ תמים שלי בטוויטר, שבו הודעתי שאני מוכן לברר ולהעביר שמות ליחידה, נענה בעשרות פניות. מעולם לא חשבתי שאני אכתוב דף עם עשרות שמות ומספר תעודות זהות ואדרוש תשובות מהמשטרה ופיקוד העורף. בעודי מכין את הדף נזכרתי בתמונות שנצרבו בבשרי ממלחמת יום כיפור - אזרחים שמגיעים לבית סוקולוב לבקש עזרה מהעיתונאים. אני היום הייתי עיתונאי כזה, אך אני לצערי העליתי חרס ונאלצתי להגיד להם את מה ששמעתי הן מהמשטרה והן מפיקוד העורף: תבואו לתחנת המשטרה בקריית שדה התעופה בעצמכם. גם פנייתי לתא"ל במיל' גל הירש לא סייעה.
סווטה גליעדוב ביקשה את עזרתי לאתר את משפחת קפשיטר המונה שני הורים: דינה וג'ניה אלין בת ה-9 ואיתן בן ה-5. "היינו ביחד בקמפינג עם הילדים בפארק הלאומי אשקלון כשהתחילו האזעקות. התקפלנו ויצאנו לדרך כל אחד ברכב שלו ומאז לא שמענו מהם".
טל לוי, אחיו של אור לוי, מחפש את אחיו ואת אשתו עינב אלקיים שהיו במסיבה ברעים. בן זוגו של טל, יואב וינפלד, פנה אליי לבקש סיוע. כשהבין שזה לא אפשרי, הוא הגיע עם טל לתחנת המשטרה, ולי הוא אמר: "כרגע מנסים להבין איך לאכן את הטלפון גם את זה לא מצליחים. תכתוב שיש להם תינוק בן שנתיים שמחכה בבית".
בהפטרת הבר מצווה שלי יש פסוק שאני זוכר היטב: "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם (יתחרט, ב"א) כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם". פסוק שאמרתי היום מיליון פעם לבת זוגתי וגם לעצמי. ייאוש.
ביני אשכנזי הוא כתב המשפט של וואלה!