זמן קצר אחרי תחילתה של מתקפת הפתע של חמאס, ערכו מנהיגיו בחו"ל תפילת הודיה מצולמת היטב. התפילה, שאותה הוביל ראש הלשכה המדינית של הארגון אסמאעיל הנייה יחד עם סגנו סלאח עארורי, ושם המבצע "מבול אל-אקצא" הצביעו על הממד הדתי שמייחס הארגון למאבקו בישראל. התזמון, 50 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, לא היה ככל הנראה מקרי.
גם נאומו של מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, מוחמד דף, ששרד שורה ארוכה של ניסיונות חיסול ישראליים, ייחס את פרוץ המתקפה המשולבת על ישובי הדרום ל"איום" הנשקף למסגד אל-אקצא בירושלים. בצביעת המאבק בצבעים דתיים, מנסה חמאס לעורר גם גזרות אחרות שיצטרפו ללחימה. נכון לשעות הערב, זה טרם קרה למרות כמה דיווחים על תקריות נקודתיות בגבול הצפון.
בשבועות האחרונים, החריפו מנהיגי חמאס את הרטוריקה שלהם ואת האיומים כלפי ישראל, ייתכן שבחסות המשבר הפנימי סביב ההפיכה המשפטית והקרע שנגרם בעקבותיה. עם תחילת החגים, סיכמו ראשי הארגונים הפלסטיניים על הסלמה יזומה של העימותים מול ישראל, בהמשך לפגישותיהם עם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ושר החוץ של איראן במהלך ביקורו בלבנון וביקורים בחודשים האחרונים בטהראן.
מנהיגי ארגוני הטרור היושבים מחוץ לרצועת עזה כבר נערכו מבעוד מועד מחשש לחיסולי מנע של ישראל, שאיימה לפגוע בין היתר בעארורי, האיש שנחשב למוח שמאחורי ההסלמה האחרונה בשטחים. האחרון הצהיר שהוא "מוכן למות כשהיד". אחרי הכרזת המלחמה היום, ייתכן שמשאלתו עוד תתגשם, לצדם של מנהיגי חמאס אחרים, כמו מנהיג הארגון בעזה יחיא סינוואר, שביתו הופצץ מבלי שככל הנראה היה שם.
כשכל האיומים המרחפים על חייהם ידועים להם, בנוסף להבנה שפעולה בקנה מידה כזה מסכנת את המשך הקיום האישי והשלטוני שלהם, סביר להניח שהם בחרו להמר על כל הקופה מתוך הבנה, או שאיפה, שארגונים נוספים יצטרפו ללחימה, יגררו אותה ויגבירו את הלחץ הבינלאומי על ישראל ועל הדרך יטרפדו את מאמצי הנורמליזציה עם ערב הסעודית.
הפרס, מבחינת חמאס, יהיה שחרור אפשרי של אנשיו בבתי הכלא תמורת עשרות החטופים והשבויים שלקח עמו בחזרה לרצועת עזה - גם במחיר הכבד שראשיו, בעזה ומחוצה לה, ישלמו. לשם כך הוא יזדקק לסיוע של גורמים אחרים מ"ציר ההתנגדות" בהנהגת איראן, שיוכלו לשחרר ממנו מעט לחץ ולרתק כוחות של צה"ל למקומות אחרים.
בתרחיש שבו חמאס נותר לבדו במערכה, שבה הוא כבר ירה כמות רקטות שבדרך כלל מספיקה לו לסבב שלם, ייתכן שזו הייתה הצלחה אחת יותר מדי עבורו. קשה להאמין שראשי הארגון האמינו שיתפסו את צה"ל במצב כל כך מחפיר ויכבשו קיבוצים למשך שעות ארוכות. זו הייתה תכנית העל שהוא רצה להוציא לפועל באמצעות פרויקט המנהרות, שנחשף וסוכל במבצע "צוק איתן" ב-2014 ולאחר מכן על ידי המכשול שהוצב בין הרצועה לישראל.
היום, התכנית הזו, הפכה לאחת ההצלחות המסחררות ביותר שידע ארגון טרור כלשהו בעולם מאז ומעולם, ללא שימוש במנהרות. זהו הישג תודעתי חסר תקדים, עם תיעודים ותמונות בלתי-נתפסים שישודרו שוב ושוב בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות, ויהדהדו את המחדל האדיר של מערכת הביטחון. הכול היה גלוי וידוע, אך בפעם השלישית בתוך עשור - "צוק איתן" ושומר החומות" ב-2021 - ישראל נגררת לעימות אחרי שהאמינה כי לחמאס אין אינטרס לשבור את הכלים.
ואולם, אם בסופה של המלחמה הזו אכן תשתנה המשוואה ללא הכרה כפי שמאיימים בכירים בממשלה, ההישג הכי גדול של חמאס עשוי להיות גם זה שינחית עליו את המכה הסופית - אפילו שכלל לא בטוח שלישראל יש בשלב הזה תכניות ליום שאחרי "כיבוש הרצועה".