ספק אם המוסד המנומנם והארכאי (תרתי-משמע) שנקרא "הספרייה הלאומית" היה אי-פעם כל-כך מדובר והיווה נושא לדיווחים חדשותיים ושיח ציבורי ערים. הכול החל לפני כשבוע, עת הציגה הספריה הלאומית סמליל חדש, לקראת השקת המשכן המרשים והחדש שבנייתו הושלמה זה מכבר. הצגת הסמליל זכתה לביקורות נוקבות, שוצפת וגועשת ברשתות החברתיות - ובצדק.
בעוד הסמליל הקודם הציג ספר פתוח בלבן כשקצותיו צבועים כחול, ובכך חיבר יפה בין היותה של הספריה מוסד לאומי ממלכתי, לבין אוצר הספרים וההיסטוריה של העם היהודי וארץ ישראל; הרי שהסמליל החדש כלל פשוט שני קווים מקבילים ולצדם כיתוב בשחור על-רקע לבן, עם המשפט "הספרייה הלאומית" בעברית, בערבית ובאנגלית (באותו גודל).
כך, הסמליל החדש נעדר כל סממן לאומי בשם ובגרפיקה (אפילו לא בצבע). במילים אחרות, מדובר בסמליל מופשט על טהרת הפרוגרסיביות, כשהוא מנותק, קר ומנוכר, חסר זהות ורגש, וללא שום משמעות ייחודית ולאומית. הדבר הפוסט-מודרני היחיד שהיה חסר בסמליל הוא "השפה הבינארית" משובצת הנקודות ומחריבת הלשון העברית.
נדמה כי אמנם הספרייה הלאומית ניסתה לקרוץ למחנה מסוים ולטעת במוסד צביון אוניברסלי-גלובליסטי ללא שום שייכות, משמעות וזיקה לאומית לעם ישראל ולמדינתו - והרי מדובר במוסד מדינתי וממלכתי הממומן מכספי הציבור.
בתחילה ניסתה הספרייה להתחפר בתירוצים שונים ומשונים, אך כשגם אלה נתקלו בזעם ההמון, החליטה הספריה לבטל את הסמליל החדש ולחזור לסמליל הישן, המוכר והאהוב, שמספר את כל הסיפור תוך שמירה על ההקשר הזהותי של עם ישראל, מדינת ישראל וארץ ישראל.
אירוע הספרייה הלאומית מעיד מצד אחד על מצב מדאיג, שבו מוסדות לאומיים ומדינתיים בוחרים במודע ובמכוון לבטל את הזהות העצמית שלהם לטובת תפישה מופשטת, אמורפית וכללית, מתוך רצון "לכבד ולהכליל את כולם".
ההתנגדות העזה של אזרחי ישראל לסמליל הריקני והמופשט החדש של הספרייה הלאומית, עד כדי לחץ ציבורי נרחב שהוביל בסופו של דבר להחזרת הסמליל הקודם, מעידה על הרוח הציונית והלאומית המפעמת בלבותיהם של אזרחי ישראל, שצמאים ללאומיות, למסורת, להיסטוריה ולשורשים.
עם ישראל ברובו מבין היטב כי ערכים שמרניים אלה הם-הם שעומדים ביסוד קיומו של העם היהודי וקיומה של מדינת ישראל בארץ ישראל. המאבק על הציונות לא תם. במובן מסוים, הוא רק התחיל. אזרחי ישראל מבינים את ההתדרדרות הרוחנית והלאומית הפושה במוסדות המדינתיים, והם נחושים לקום ולהיאבק על דמותה ואופיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בעלת צביון ומאפיינים ציוניים.
דוקטור עומר דוסטרי הוא חוקר ואיש תקשורת. בעל תואר שלישי במדעי המדינה.