ההרכב המורחב של בג"ץ יתכנס הבוקר (חמישי) בשעה 10:00 בחוק הנבצרות החדש - שעבר בחודש מרץ האחרון בכנסת כדי לאפשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, "לעקוף" את הסדר ניגוד העניינים שחל עליו מבלי שייצא לנבצרות בשל הפרתו. ההרכב המורחב, שכולל 11 שופטים, ידון בשאלה אם התיקון לחוק יסוד הממשלה המכונה "חוק הנבצרות" ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה או שיחול כבר מהנוכחית.
הרקע לדיון:
- בעקבות התיקון לחוק שעבר כאמור בחודש מרץ, הגישו התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו בג"ץ נגד התיקון לחוק.
- הדיון הראשון בנושא התקיים לפני כחודשיים ובסיומו הוחלט להרחיב את הרכב השופטים משלושה ל-11. כמו כן, הוחלט לדון רק בשאלה הבאה: אם חוק הנבצרות ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה או שהוראותיו יחולו גם על הכנסת ועל ראש הממשלה הנוכחי.
מה קובע חוק הנבצרות:
- החוק החדש מחליף את החוק הישן שקובע שראש ממשלה יצא לנבצרות רק במקרים של אי מסוגלות פיזית ונפשית.
- החוק החדש קובע כי ראש ממשלה יצא לנבצרות רק בתנאים של אי מסוגלות פיזית או נפשית וכן רק בהודעה שראש הממשלה ימסור בעצמו או שהממשלה תמסור - הדורשת רוב מיוחד גם בכנסת.
- כך, השליטה על ההוצאה לנצברות תהיה מסורה לראש הממשלה בעצמו או לממשלה עצמה.
הרכב השופטים בדיון:
- ההרכב המורחב יכלול בין היתר את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית - שלפי שיטת הסניוריטי מיועד להיות הנשיא הבא.
- עוד ידונו בנושא השופטים דפנה ברק-ארז, נועם סולברג, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
- מבחינת יחס שמרנים מול ליברלים, נראה כי ההרכב מונה רוב של שישה שופטים שנחשבים ליברלים - חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון וגרוסקופף, לעומת חמישה שופטים שנחשבים שמרנים: סולברג, אלרון, מינץ, שטיין, וילנר.
- בכל מקרה פסק הדין לא צפוי להתפרסם מחר.
עמדת העותרים מול עמדת נתניהו:
- התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו טוענים כי מדובר בתיקון פרסונלי שנתפר למידותיו של ראש הממשלה הנוכחי - בנימין נתניהו.
- לטענתם, זהו תיקון פרסונלי ש"חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה".
- בנוסף, נטען נגד תחולתו המידית של התיקון, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן - ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
- מנגד, נתניהו מיוצג על ידי עו"ד מיכאל ראבילו ולא על ידי היועמ"שית.
- בתגובתו נטען כי אין לקבל את העתירה, שתקבע שיש לדחות את כניסת חוק הנבצרות לתוקף החל מהכנסת הבאה.
- הוא תקף את העותרים, שלטענתו מנסים להתערב בתוצאות הבחירות ולחתור תחתיהן. "העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות. עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה - שווה לקולו של כל אזרח אחר".
- עוד טען רה"מ כי לבג"ץ אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.
היועצת המשפטית לממשלה מול היועצת המשפטית לכנסת:
- גם בעתירה הזאת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לא מייצגת את עמדת הממשלה למרות שזה תפקידה.
- הסיבה לכך היא חילוקי הדעות שהתגלעו בינה לבין נתניהו בהצגת העמדה.
- לדעתה של בהרב מיארה יש להורות על פסילת הסעיף בחוק יסוד הממשלה באופן תקדימי זאת משום שהוא נועד לסייע לרה"מ לעקוף את הסדר ניגוד העניינים שהוחל עליו ושאוסר עליו לעסוק במהפכה המשפטית: "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי", כתבה בתשובתה.
- עוד הוסיפה כי על בג"ץ לדחות את כניסתו לתוקף של החוק, לכל הפחות עד לכנסת הבאה, וזאת על מנת לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי "מסך בערות".
- מנגד, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, חולקת על דעתה של היועמ"שית בהרב מיארה וטוענת כי אין לפסול את התיקון לחוק היסוד.
- בתגובתה לבג"ץ טענה אפיק כי לחוק הנצברות אין השפעה על ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן אין לפסול אותו.
- בעמדתה כתבה אפיק כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בתוכנם של חוקי היסוד, ואף קבעה כי ההסדר שחוקק עדיף על המצב העמום שהיה קודם.