נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע כי פריז תחזיר את שגרירה מניז'ר ותסיג ממנה בחודשים הקרובים את כוחותיה הצבאיים, בעקבות ההפיכה במדינה המערב-אפריקנית שהדיחה את הנשיא הפרו-צרפתי מוחמד בזום.
הודעתו של נשיא צרפת ככל הנראה שמה קץ לחודשיים של מתיחות בין ניז'ר לבין השליטה הקולוניאלית לשעבר, שבמהלכם נותר שגריר פריז במקומו בבירה ניאמי, אף שמנהיגי ההפיכה הורו לו לעזוב.
"צרפת החליטה להחזיר את שגרירה", אמר מקרון בריאיון לטלוויזיה הצרפתית, מבלי לפרט כיצד. "בשעות הקרובות השגריר שלנו וכמה דיפלומטים ישובו לצרפת".
השליטים הצבאיים של ניז'ר אסרו על מטוסים צרפתיים לטוס מעל המרחב האווירי של המדינה, על פי הסוכנות לבטיחות התעופה באפריקה ומדגסקר. לא ברור אם תהיה לכך השפעה על הטסת השגריר.
מקרון הוסיף כי שיתוף הפעולה הצבאי הסתיים, וכי הכוחות הצרפתיים ייסוגו "בחודשים ובשבועות הקרובים", כשהנסיגה המלאה תושלם עד סוף השנה. הוא הוסיף: "נתייעץ עם הפוטשיסטים כי אנחנו רוצים שזה ייעשה בדרכי שלום". צרפת מחזיקה כ-1,500 חיילים בניז'ר כחלק מכוח לחימה אנטי-ג'יהאדיסטי באזור הסאהל, אך מקרון אמר כי הרשויות הצבאיות בניז'ר "לא רוצות עוד להילחם בטרור".
השליטים הצבאיים של ניז'ר הגיבו במהירות בהצהרה שהוקראה בטלוויזיה הלאומית. "ביום ראשון הזה אנו חוגגים צעד חדש לקראת ריבונותה של ניז'ר", נאמר בהודעת השליטים הצבאיים שתפסו את השלטון עם הדחת הנשיא ב-26 ביולי. "זהו רגע היסטורי, המבטא את הנחישות והרצון של העם הניז'רי", נמסר בהודעת החונטה.
הנהגת הצבא בניז'ר הודיעה לשגריר צרפת, סילבן איטה, כי עליו לעזוב את המדינה לאחר ההפיכה. צרפת התעלמה מאולטימטום שהציבה החונטה בחודש שעבר ושבו הורתה לשגריר לעזוב תוך 48 שעות, מאחר שהיא סירבה להכיר בלגיטימיות שלה. מוקדם יותר החודש אמר מקרון כי השגריר וצוותו "מוחזקים כבני ערובה, פשוטו כמשמעו" בשגרירות, ואוכלים מנות קרב משום שהם לא יכולים לקבל משלוחי מזון.
בריאיון אתמול חזר הנשיא הצרפתי על עמדתה של פריז כי בזום מוחזק "כבן ערובה" ונותר "הסמכות הלגיטימית היחידה" במדינה. "הוא היה על הכוונת של ההפיכה הזו משום שביצע רפורמות אמיצות ומשום שהייתה סגירת חשבונות אתנית על רקע אתני והרבה פחדנות פוליטית", אמר מקרון, המשוחח באופן קבוע בטלפון עם בזום, שנותר במעצר בית במעון הנשיא.
ההפיכה נגד בזום הייתה השלישית מסוגה באזור בשנים האחרונות, בהמשך למאלי ובורקינה פאסו ב-2021 וב-2022, שצבאותיהן אילצו גם הן את הכוחות הצרפתיים לסגת. ההפיכה בניז'ר הייתה מכה קשה במיוחד עבור מקרון, שרצה להיות בעל ברית מיוחד של ניאמיי, ולהמשך נוכחותה של צרפת באזור לאחר ההפיכה במאלי. גם לארצות הברית יש גם יותר מאלף חיילים במדינה, ולא ברור אם הם יישארו בה בטווח הארוך.
נשיא צרפת הרבה לדבר לאורך כהונתו על שינויים היסטוריים בתפקידה הפוסט-קולוניאלי של צרפת באפריקה, אך מומחים אומרים כי פריז מאבדת את השפעתה ברחבי היבשת לטובתן של סין, טורקיה ורוסיה. במקומם של הכוחות הצרפתיים במאלי ובבורקינה פאסו נכנסו לוחמים מארגון שכירי החרב הרוסי "ואגנר", ובמערב חוששים שהם יקבלו בקרוב דריסת רגל גם בניז'ר.
לאחר ההפיכה ביולי, הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה איימה בפעולה צבאית להשבתו של בזום לשלטון, אך עד כה איומיה לא יצאו לפועל. "אנחנו לא נמצאים כאן כדי להיות בני ערובה של הפוטשיסטים", אמר מקרון. "הפוטשיסטים הם בעלי הברית של האי-הסדר".
מקרון אמר כי עשרות בני אדם נהרגים בהתקפות טרור מדי במאלי לאחר ההפיכה, וכעת ניז'ר חווה הסלמה דומה. "אני מודאג מאוד מהאזור הזה", אמר. "צרפת, לפעמים לבדה, לקחה על עצמה את כל האחריות ואני גאה בצבא שלנו. אבל אנחנו לא אחראים לחיים הפוליטיים של המדינות האלה ואנחנו מסיקים את כל המסקנות".