נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, פרסם היום (שלישי) את הדוח השנתי. לפי ממצאי הדוח, כ-30% מהתלונות על תובעים מטעם המדינה נמצאו מוצדקות.
הנציב בודק את התלונות שמגיעות אליו נגד כל מי שמורשה לייצג את המדינה בבתי המשפט: הפרקליטות, המשטרה, ומורשים מטעם היועמ"שית.
לפי הדוח, בשנת 2022 הוגשו לנציבות 754 פניות, מתוכן 402 הוגדרו כתלונות (בממוצע כ-34 תלונות בחודש). אליהן התווספו 35 תלונות שהוגשו ב-2021 והטיפול בהן הסתיים ב-2022. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2022 ב-437 תלונות. מתוך כלל התלונות, 87 נמצאו מוצדקות, ול-44 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה. המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין. 90 מהתלונות הוכרעו בתוך פחות משלושה חודשים ואילו ב-93% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך השנה החולפת וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים בלבד, ובכ-90% מהתלונות ניתנה החלטה בתוך פחות משלושה חודשים.
רוב התלונות - על הפרקליטות
לפי הדוח, שיאנית התלונות היא הפרקליטות עם 42% מכלל התלונות שהוגשו ביחס אליה. 9% מהתלונות הוגשו ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים ואילו 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה. 8% מהתביעות הוגשו ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.
מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות: 55% התייחסו לפרקליטות, 20% התייחסו למשטרה, 6% התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה, 17% התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות התייחסו לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
אחת התלונות על הפרקליטות שנמצאה מוצדקת נגעה לפגיעה בזכויות נפגעות עבירה בסגירת תיק עבירות מין. לאחר שהתברר כי נגנז תיק חקירה, שעניינו חשד לביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, מבלי שהפרקליט המטפל קיים עימן שיחה מקדימה כנדרש, המליצה מ"מ הנציב להנחות את הגורמים המטפלים בתיק לקיים שיחה עם המתלוננות ולשוב ולבחון את חומר הראיות בתיק לנוכח ממצאיה.
בעקבות האמור, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי הפרקליטה המטפלת בתיק ערכה פגישות עם ארבע המתלוננות, בנוכחות באת כוחן, וכי לאחר קיום הפגישות עתידה הפרקליטה לבחון את חומר החקירה פעם נוספת, ולקבל החלטה מחודשת בתיק.
אחת מהתלונות שנמצאה מוצדקת ביחס ליועצת המשפטית לממשלה נגעה להשתרכות טיפול בחשדות לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע. בירור תלונה העלה, כי טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, נמשך יותר משנתיים. במסגרת ההחלטה בחנה מ"מ הנציב את משך הטיפול בערר ומצאה, כי פרקליטות המחוז ובעיקר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה - שאליהם העבירה מחלקת עררים את הטיפול בערר - חרגו חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר בהתאם להנחיה הרלוונטית של פרקליט המדינה, וכי שיהוי כה רב במתן החלטה בערר, שעניינו חשד למעשי אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע, עלול לרוקן מתוכן את משמעותה, לפגוע במיצוי זכויותיו של העורר ולכרסם באמון הציבור במייצגי המדינה הבכירים ביותר בערכאות. כן נמצא, כי פניותיה הרבות של הפונה בבקשה לקבלת סטטוס אודות הטיפול בערר לא טופלו כראוי, משחלקן לא נענו וחלקן זכו למענה חלקי וחסר.
אחת מהתלונות שנמצאה מוצדקת ביחס לתביעה המשטרתית נגע ביחס למרשם משטרתי של חשודים, שעניינם הסתיים בהסדר מותנה, שגוי ובלתי מהימן. בירור התלונה העלה כי על אף שבמסגרת הסדר מותנה הודה חשוד בביצוע שלוש עבירות, הרי במרשם המשטרתי בעניינו מופיעות שש עבירות נוספות שבהן לכאורה הודה, הגם שאלו הוסרו במסגרת הסדר מותנה, וכי הרישום השגוי עומד על מכונו קרוב לחמש שנים תמימות, וטרם תוקן. עוד עלה, כי מדובר בליקוי מערכתי שהמשטרה מודעת אליו.
מ"מ הנציב קבעה, כי מצב דברים במסגרתו המרשם המשטרתי של חשודים שעניינם הסתיים בהסדר מותנה אינו מעודכן - על כלל המשמעויות הנלוות לכך - אינו תקין כלל ועיקר, ואין להשלים עמו. כן ציינה כי הנציבות עמדה, לא פעם, על החשיבות בקיומו של מרשם משטרתי מדויק ואמין, כשתיעוד שגוי עלול להכתים את שמו הטוב של החשוד, לפגוע במטה לחמו, ואף להשליך על הליכים משפטיים עתידיים הנוגעים אליו. בעקבות זאת, הודיעה המשטרה כי למצב זה ניתן מענה כמעט מלא, וכי נבחנים פתרונות מחשוביים שפיתוחם יושלם תוך כמה חודשים.
מהדוח עולה כי הפרקליטות לא הציגה לפני בית המשפט העליון חוות דעת רלוונטית בעתירות שהתנהלו בעניין הגבלת הפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, וכי זו כלל לא הועברה לידיעתן לפני הגשת תגובתן המקדמית לעתירות. מ"מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי אירעה תקלה חמורה עת הוצגה בפני בית המשפט, בבלי דעת, תמונה חלקית ושגויה, שייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו.
התקלה הייתה בתיאום ובשיתוף המידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, ויש לעשות כל שניתן על מנת למנוע הישנותה בעתיד. בעקבות האמור מסרה היועמ"שית, כי ביקשה ממנהל מערך ייעוץ וחקיקה להוביל תהליך למידה והסקת מסקנות לצורך הפקת לקחים מהמקרה.
החלטה חשובה נוספת שהתקבלה השנה ומצאה את מקומה בדוח נוגעת להיעדר נהלי עבודה סדורים בטיפול בתלונות על אנשי מח"ש. בירור תלונה העלה, כי אין במשרד המשפטים נוהל סדור ותקף באשר לטיפולה של היחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים (מבת"ן) בתלונות על אנשי מח"ש. זאת, למעט טיוטת הנחיית פרקליט מדינה בלבד, שאינה מחייבת באורח רשמי.
מ"מ הנציב קבעה, כי עיגון נורמות עבודה באמצעות גיבוש נהלים כתובים יש בו כדי ליצור, בין היתר, ודאות ואחידות באופן שבו מטופלים ענייניהם של אזרחים שונים בידי עובדי ציבור; וכי נהלים כאלה חשובים במיוחד לעניין פעילותה של מבת"ן, משמדובר ביחידה בעלת אופי ייחודי במשרד המשפטים, שמזה כחמש שנים פועלת בתחום של חקירת אנשי מח"ש, ללא הסדרה רשמית. מ"מ הנציב המליצה לקבוע נהלי עבודה סדורים בעניין זה.
בנוסף, עולה מהדוח החלטה בנושא עיכוב בלתי סביר בטיפול בעררו של חבר כנסת על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים כלפיו. בירור תלונה העלה כי הטיפול בעררו של חבר כנסת איימן עודה על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים שננקטה כלפיו במהלך פינוי הכפר אום אל חיראן, נמשך קרוב לשלוש שנים, וזאת מבלי לעדכן את חבר הכנסת על אודות השיהוי בטיפול בערר, ומבלי לבקש להאריך את תקופת הטיפול בו, כנדרש. מ"מ הנציב ציינה בהחלטתה כי הגם שהטיפול בערר דרש את מעורבותם של גורמים שונים, נפל בעניינו שיהוי של ממש, וכי רגישותו הציבורית של התיק תומכת אף היא במסקנה כי על מייצגי המדינה בערכאות הרלוונטיים לעשות כל שבידם כדי לקדם את הטיפול בו. מ"מ הנציב הדגישה כי שיהוי בלתי סביר בערר עשוי לפגוע באפשרות לברר באופן יעיל וצודק את טענותיו של העורר עד כדי איונו של הערר, הלכה למעשה.
תגובות
שר המשפטים יריב לוין: "אני מברך את נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות על הגשת דוח הפעילות השנתי. כפי שעולה מהדוח, עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון בפועלם. אני מודה לעובדי היחידה על עבודתם החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "הנציבות פועלת למען טיוב ושיפור התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, תיקון דפוסי עבודה והארת הליקויים השונים העולים במסגרת בירור התלונות המונחות בפניה. עבודת הנציבות כגוף ביקורת עצמאי מגבירה את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ומהדוח עולה כי לצד בירור יסודי וקפדני של תלונות הציבור השונות, הנציבות פועלת למתן מענה מהיר ויעל לפונים".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין: "דומה כי גם בימים סוערים אלה, שבהם מתחדדות מחלוקות ביחס למערכת המשפט, ישנה הסכמה רחבה בדבר חשיבותה של ביקורת יעילה על תובעי המדינה, המחזיקים כוח רב, ועל הצורך בהגברת הכלים ליישומה באופן מיטבי".