"מתאימה למדינות חשוכות": המערכת הבעייתית של המשטרה לאיתור חשודים בנתב"ג

רופא מיון בבית חולים במרכז הארץ נעצר שלשום בלילה (שני) בחשד שייבא בקבוקונים עם חומר החשוד כסם אונס. החקירה נפתחה לאחר שהמשלוח שהזמין הרופא, תושב תל אביב בן 35, נתפס על ידי משטרת יפו והמכס. בחיפוש שבוצע בביתו נמצאו חומרים החשודים כסמים נוספים כמו אקסטזי, מריחואנה, וקטמין. במהלך דיון הארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב, סנגורו של החשוד, עו"ד אבירן אסבן, טען שהחשוד נתפס באמצעות שימוש במערכת בינה מלאכותית בנמל התעופה בן גוריון שמאתרת חשודים על בסיס נטייתם המינית: "החשוד הזה אותר רק בגלל הנטייה המינית שלו", אמר עו"ד אסבן, "הדבר הכי חמור הוא שהמשטרה משתמשת במערכת הזו 14 שנים. זה התיק הראשון שלמעשה חושף את הבינה המלאכותית בנתב"ג. כל החיפוש פה לא חוקי".

מערכת האיתור בנמל התעופה אליה התייחס הסנגור בדיון הינה מערכת הכללה (פרופיילינג) המבוססת מצלמות ובינה מלאכותית, שעל קיומה פורסם לראשונה לפני כשנה בעיתון כלכליסט. על פי התחקיר, משטרת ישראל משתמשת במערכת זו על מנת לזהות חשודים בעבירות סמים, אם כי במשטרה מסרבים לפרט על האופן שבו המערכת מאתרת את החשודים ועל בסיס איזו רשימת הכללה ומידע היא פועלת. בין הפרמטרים האפשריים עשויים להיות מראה, מין, מגורים, מוצא, נטייה מינית ומצב כלכלי.

בדיון שנערך בוועדת חוקה בכנסת בעניין השימוש שעושה המשטרה במערכת זו, סנ"צ גלעד בהט ממערך הייעוץ המשפטי למשטרה אישר את השימוש המשטרתי במערכת ההכללה, אך לא פירט על דרך הפעולה שלה. הוא הדגיש בדיון שההחלטה לבצע חיפוש על נוסעים נמצאת בידי השוטר ולא בידי אותה מערכת ממוחשבת.

טענתו של עו"ד אסבן בדיון הארכת מעצרו של הרופא החשוד, הייתה למעשה שאותה מערכת שנמצאת בשדה התעופה מתייגת בין השאר נוסעים להט"בים כחשודים בהברחות סמים. מחקר של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שהתפרסם ב"כתב העת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית", של איגוד הפסיכולוגיה האמריקני, מחזק את אפשרות קיומה של מערכת כזאת. המחקר מצא כי ניתן לפתח תוכנות AI שיזהו את נטייתם המינית של חלק מבני האדם באמצעות תמונות פניהם. לפי המחקר, שילוב של יכולת AI מתקדמת ביחד עם גישה למידע ממשלתי ולרשתות החברתיות, עשוי בהחלט להביא לידי פיתוח של מערכת איתור שכזו.

לפני כשנה ייצג עו"ד אסבן חשוד באירוע אחר, בו נעצר צעיר בנמל התעופה עם כמות קטנה של סם אונס. הסם היה מסוג GBL, שידוע גם כחומר שרבים משתמשים בו בזמן קיום יחסים בשל כך שהוא עשוי לגרום לעלייה בחשק המיני. "ה-GBL זה חומר שמשתמשים בו בקהילת הלהט"ב ובקיום יחסים הומוסקסואליים", אמר החוקר לחשוד שנעצר. "מה הנטיות המיניות שלך?". העצור השיב לו כי הוא "נמצא בארון מאוד עמוק, זה יכול להגיע לרצח". לבסוף לאחר שהתקיים שימוע, הוחלט במשטרה לגנוז את התיק ולא להגיש כתב אישום.

"החוקרים קשרו בין נטייתו המינית של מרשי לבין עבריינות סמים, עד כדי סימונם הגורף של הומוסקסואלים כעברייני סמים פוטנציאליים", אומר עו"ד אסבן. "החיפוש שנעשה עליו כשהגיע לארץ נעשה אך ורק בשל החשד לנטייתו המינית, תוך הפליה קשה וחמורה, שמקורה בפרופיילינג אסור. מדובר בהפעלת אמצעי לחץ בלתי חוקי מכיוון שאין בה קשר לעבירה שבה נחשד, אלא רק ניסיון לחלץ ממנו הודאה. זו שיטת חקירה פסולה שמתאימה למדינות חשוכות".

"מדובר במערכת המבוססת על אלגוריתם שפותח עבור מערכת ותיקה יותר שקיימת בידי המשטרה", מסבירה עו"ד ד"ר ליה פלוס, מומחית למשפט פלילי. "לפי המידע המועט הקיים, מערכת הפרופיילינג הוכנסה לשימוש בנתב"ג באמצע העשור הקודם כפיילוט ובאישור משרד המשפטים, אם כי לא ברור מי אישר את השימוש הקבוע במערכת, ואין בנמצא נהלים וכללים לשימוש בה. גם האלגוריתם שנעשה בו שימוש בנתב"ג איננו מסביר את התוצאה אליה הגיע, בדבר ההחלטה את מי תסמן כבלדר פוטנציאלי".

עו"ד פלוס טוענת שהשימוש במערכת מעלה קשיים משפטיים ובמרכזם את הפגיעה בפרטיות שמעוגנת כזכות חוקתית, שכן לא ברור מהו מקור הסמכות של המשטרה לעצור אדם ללא כל חשד סביר. עוד הוסיפה עו"ד פלוס שמכיוון שהמערכת לא מוכרת לבתי המשפט, קיים קושי להחיל ביקורת שיפוטית כנדרש להגנה על זכויות האזרח. "שימוש בתוכנות מעין אלו נעשה במדינת ישראל על ידי גורמי שב"כ לצורך לוחמה בטרור ועם נהלים ברורים, כך שניתן לפקח על התנהלותם וממילא אדם שנכלל בתוכנת הכללה של השב"כ מודע לכך ואף רשאי לערער על כך. זה לא קיים במערכת ההכללה של המשטרה, שאז האזרח מודע שנכלל במערכת רק ברגע שנעצר. היה ראוי שייעשה שימוש בכלי הזה אך ורק לאחר שעבר ביקורת שיפוטית ונבחן ככלי שפגיעתו בחירות האזרח פחותה".

עו"ד רמי תמם, מומחה סייבר, ראש מסלול תואר שני לסייבר בקרייה האקדמית אונו ובכיר לשעבר ביחידת להב 433, טוען שמערכות פרופיילינג בשדות תעופה הן כלל לא דבר חדש. "המערכות הללו בעצם באות ובודקות לפי דפוסי תנועה וגם לפי דפוסי התנהגות - כלומר חבורת אנשים שהייתה ביחד ונפרדה ונפגשה שוב זה דבר מחשיד. הדברים הללו נעשים בשדות תעופה. יש מצלמות שעוקבות אחר הפנים של הנוסעים ולא כדי לזהות אותם, אלא כדי להמשיך לעקוב אחריהם ולזהות אותם במקומות אחרים ולחבר את הנקודות להתנהגות שלהם".

עו"ד תמם הסביר שישנם שני סוגים של פרופיילינג - אחד שמתבסס על התנהגות הנוסעים והשני שמתבסס על זהותם. "אנחנו יודעים שמערכות פרופיילינג שמבוססות על מוצא נוטות לטעות הרבה יותר מאשר שיטות אחרות ולכן אני מאמין שזה כלי לא יעיל".

האגודה לזכויות האזרח פנתה בפברואר ליועצת המשפטית לממשלה וביקשה לחדול מהשימוש במערכת השיטור המנבא, אך לדבריהם עד עתה לא התקבל מענה. "במכתב נטען כי אין להפעיל מערכת כזו, שפוטנציאל הפגיעה שלה בזכויות אדם הוא עצום, ללא הסמכה מפורשת בחוק, ובהסדר מידתי. עוד נטען שקיים חשש ממשי מפני פרופיילינג גזעי והטיות בקבלת החלטות המבוססות על אמצעי טכנולוגי שאוסף מידע ממאגרים שונים ועלומים ומפיק מסקנות סטטיסטיות, שמובילות לפגיעה בחירויות הפרט. בנוסף, השימוש במערכת מסוג זה מאיין את האפשרות האפקטיבית לביקורת שיפוטית על קבלת ההחלטות המשטרתית, שכן מדובר במערכת לא שקופה שפועלת כ"קופסה שחורה" שלא ניתן להסביר את השיקולים שבבסיסה", נמסר מהאגודה.

"כל ניסיון לייחס למשטרת ישראל פעילות אכיפה על רקע נטייה מינית הינה טענה מטעה, נטולת כל בסיס וראוי שתידחה על הסף. מטבע הדברים לא נרחיב אודות שיטות ואמצעים מיוחדים, אולם נציין כי משטרת ישראל פועלת על פי חוק. ככל שיעלו טענות בבית המשפט, אלה ייענו בהתאם ולא באמצעי התקשורת".