ממשלת סרביה אמרה אמש כי גורמים בפשע המאורגן במדינה אחראים לרצח ראש הממשלה, זוראן ג'ינג'יץ'. בין החשודים גם מפקד משטרת סרביה לשעבר. בהודעת הממשלה נאמר כי קבוצה המכונה "זמון קלאן" (על שם אזור בבירה) עומדת מאחורי פשעים רבים שבוצעו בשנים האחרונות, בהם רציחות וחטיפות. ג'ינג'יץ' נורה למוות בידי צלף כשיצא היום מבניין ממשלתי בבלגרד.
"רציחתו של ראש הממשלה מהווה ניסיון של הקבוצה לעצור את המלחמה שנפתחה נגד הפשע המאורגן וכדי למנוע את מעצרם", נאמר בהצהרה הרשמית. ממשלתו של ג'ינג'יץ' התחייבה להילחם בפשיעה שפרחה ללא הפרעה בתקופת שלטונו של סלובודן מילושביץ'. ג'ינג'יץ', בן 50, נפגע משני כדורי רובה צלפים בקוטר גדול שפגעו בבטנו ובגבו. ראש הממשלה הובהל לבית החולים ומת מפצעיו על שולחן הניתוחים. משטרת סרביה עצרה שני חשודים בירי. ממשלת סרביה הכריזה על מצב חירום במדינה בעקבות האירוע.
משטרת בלגרד ביצעה חיפושים נרחבים באזור ומכוניות נעצרו ונבדקו במרכז העיר. מדובר, כנראה, בניסיון ההתנקשות השני בחייו של ג'ינג'יץ'. ממשטרת סרביה נמסר כי בחודש שעבר תכננו אנשיה לעצור מחדש אדם שהיה חשוד בניסיון לפגוע בג'ינג'יץ', לאחר שמשאיתו הייתה קרובה לפגוע בשיירת ראש הממשלה. האיש שוחרר על ידי בית המשפט מחוסר הוכחות.
"הרפורמות לא ייעצרו על ידי הריגתי"
ג'ינג'יץ' היה ממובילי המהלך שהוביל להפלתו של הנשיא הקודם, סלובודן מילושביץ', בשנת 2000. הוא האמין כי סרביה צריכה להתקרב למערב, עמדה שבגללה רכש אויבים רבים. "אם מישהו חושב שהחוק והרפורמות יכולות להעצר על ידי הריגתי - אז הוא לוקה באשליות קשות", אמר ראש הממשלה אחרי ניסיון ההתנקשות הראשון בו.
מערכת "הארץ" מוסיפה:
גרמניה הביעה אתמול זעזוע מהרצח והזהירה מפני פגיעה ביציבות הבלקן. "הרצח לא כוון רק נגד ג'ינג'יץ' אלא נגד הדמוקטיה והיציבות באזור", אמר שר החוץ הגרמני, יושקה פישר. קאנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, תיאר את ג'ינג'יץ' כמקור תקווה לסרבים, שמילא תפקיד מרכזי בהשבת סרביה למשפחת הדמוקרטיות האירופאיות. "אירופה ראתה בו גורם מרכזי בשמירת השלום והיציבות בבלקן", אמר.
ג'ינג'יץ' נולד ב-1952 למשפחה של קצין יגוסלבי ליד גבול בוסניה, הוא גדל וחונך בבלגרד. בתחילת שנות ה-70 החל ללמוד בבית הספר לפילוסופיה בבירה הסרבית, מקום הידוע בקרבתו לאופוזיציה הליברלית לקומוניזם. ב-1977 עזב לגרמניה כדי לכתוב עבודת דוקטורט בפילוסופיה. ג'ינג'יץ לקח חלק פעיל בכל ההפגנות נגד שלטון מילושביץ' מאז 1991. הוא מונה לנשיא המפלגה הדמוקרטית ב-1994.