קצינים בכירים בצבא גבון הכריזו היום (רביעי) על תפיסת השלטון, זמן קצר אחרי שהנשיא המכהן עלי בונגו הוכרז כמנצח בבחירות שבהן התמודד על קדנציה שלישית. בונגו, שמשפחתו שלטה במדינה שבמרכז אפריקה זה יותר מחצי מאה, מוחזק במעצר בית.
בהצהרה שמסרו בשידור הטלוויזיה הלאומית, מנהיגי ההפיכה אמרו שהם מייצגים את כל כוחות הביטחון וההגנה במדינה. הם הכריזו על ביטול תוצאות הבחירות, על פירוק מוסדות המדינה וסגירת גבולותיה עד להודעה חדשה. "בשם העם הגבוני, החלטנו להגן על השלום ולשים קץ למשטר הישן", אמרו הקצינים.
הקצינים אמרו כי הם עצרו גם את בנו של הנשיא, נור א-דין בונגו ולנטין, וגורמים אחרים במשטר באשמת שחיתות ובגידה. עלי בונגו עלה לשלטון ב-2009 לאחר מות אביו עומר, שהנהיג את המושבה הצרפתית לשעבר מאז 1967, והוא שרד ניסיון הפיכה ב-2019.
לאחר ההכרזה על תפיסת השלטון, דווח על קולות ירי בבירה ליברוויל. בשעות הצהריים, כמה מאות תושבים יצאו לחגוג את התערבות הצבא, המצטרפת לשורת הפיכות שאירעו בשנים האחרונות במרכז היבשת ובמערבה. האחרונה שבהן התרחשה רק בחודש שעבר בניז'ר, גם היא קולוניה צרפתית לשעבר.
ממקום מעצרו, בונגו שחרר סרטון שבו קרא "לחברים בכל העולם להשמיע קול" נגד ההפיכה. "הבן שלי נמצא איפשהו, אשתי במקום אחר", אמר בונגו, שישב בחדר מפואר עם קירות עץ, שטיחים מקושטים וספרים עם כריכות מעור .
"שום דבר לא קורה. אני לא יודע מה קורה", הוסיף הנשיא המודח, שדיבר באנגלית, אף שהשפה הרשמית של גבון היא צרפתית. הוא שב והפציר ב"חבריו" להשמיע את קולם, לפני שהודה להם. בונגו, בן 64, נראה לאחרונה בציבור בעת שהצביע ביום שבת. לאחרונה הוא נראה בריא יותר בהשוואה להופעותיו השבריריות לאחר שלקה בשבץ ב-2019.
צרפת, המחזיקה בכוחות צבא בגבון כמו גם במדינות אחרות באזור, בהן ניז'ר, גינתה את ההפיכה. "אנו מגנים את ההפיכה הצבאית ומזכירים את מחויבותנו לבחירות חופשיות ושקופות", אמר דובר ממשלת צרפת, אוליבייה וראן.
לאור העדר משקיפים זרים, השעייתן של כמה תחנות שידור זרות וההחלטה של הרשויות לנתק את האינטרנט ולהטיל עוצר לילי ברחבי המדינה אחרי הבחירות, גבר החשש משקיפות ספירת הקולות. במהלך הלילה, ועדת הבחירות הכריזה במהלך הלילה כי בונגו זכה בכשני שלישים מהקולות בבחירות לנשיאות שנערכו ביום שבת. עם זאת, האופוזיציה במדינה, שבה חיים כ-2.4 מיליון בני אדם, טענה לזיופים נרחבים שאותם הכחישו בצוותו של הנשיא. זמן קצר אחרי פרסום התוצאות, החלה ההפיכה.
מנהיגי ההפיכה, שמכנים את עצמם ועדת המעבר ושיקום המוסדות, אמרו כי המדינה מתמודדת עם "משבר חוקתי, פוליטי, כלכלי וחברתי חמור". הם אמרו כי הבחירות בשבת לא היו אמינות, וכי לנשיא לא הייתה זכות להתמודד על כהונה נוספת. גם בבחירות הקודמות, ב-2016, היו טענות לזיופים ונרשמו עימותים אלימים במדינה.
לא ברור בשלב זה מי מוביל את ההפיכה, אך בטלוויזיה הרשמית נראה אדם לבוש מדים עם כומתה ירוקה מונף על ידי חיילים שצעקו "הנשיא אוליגי". ככל הנראה היה זה בריס אוליגי נגומה, ראש המשמר הנשיאותי של גבון. לאחר ההפיכה, כוחות משטרה נפרסו במרכז הבירה.
גבון עשירה בנפט ובקקאו, אך רוב אוכלוסייתה נמצאת מתחת לקו העוני ורבים האשימו את שושלת בונגו באחריות לכך. "אני צועד היום כי אני שמח. אחרי כמעט 60 שנה, משפחת בונגו כבר לא בשלטון", אמר ג'ולס לביגווי, מחוסר עבודה בן 27 שהצטרף לחגיגות ברחובות הבירה. בינתיים, רשת האינטרנט שבה לפעול לראשונה מאז יום שבת.
אם צבא גבון ישלים את תפיסת השלטון, תהיה זו ההפיכה השמינית במערב ובמרכז אפריקה מאז 2020. לפי ההפיכה בניז'ר בחודשים שעבר, אנשי צבא השתלטו גם על מאלי, גינאה, בורקינה פאסו וצ'אד, והחזירו לאחור את הליך הדמוקרטיזציה שעבר האזור מאז שנות ה-90.
ההפיכה יוצרת אי ודאות רבה יותר סביב נוכחותה של צרפת באזור. לצרפת יש כ-350 חיילים בגבון, בעוד שכוחותיה סולקו ממאלי ומבורקינה פאסו לאחר הפיכות שם בשנתיים האחרונות. בניגוד לניז'ר ולמדינות אחרות באזור הסאהל, גבון, השוכנת דרומה יותר לאורך החוף האוקיינוס האטלנטי, לא מתמודדות עם קבוצות טרור אסלאמיסטיות שערערו את יציבות שכנותיה. עם זאת, ההפיכה היא סימן נוסף להידרדרות הדמוקרטית באזור הנפיץ.
ניגריה, המובילה את גוש מדינות מערב אפריקה המאיים להתערב צבאית בניז'ר כדי להחזיר את הנשיא המודח לשלטון, גינתה את ההפיכה בגבון. נשיאה טינובו אמר כי הוא צופה בהתפתחויות בגבון וב"מחלת האוטוקרטיה המדבקת" המתפשטת ברחבי היבשת ב"דאגה עמוקה".
סין, מצדה, קראה לפתרון המשבר בדרכי שלום ורוסיה אמרה כי היא מקווה לחזרה מהירה ליציבות.
גבון מפיקה כ-200 אלף חביות נפט ביום, ובעקבות ההפיכה הודיעה כמה חברות בינלאומיות על השעיית פעילותן במדינה. במקביל, כ-30 מכליות וספינות אחרות נותרו תקועות במים הטריטוריאליים של המדינה לאחר תפיסת השלטון בידי הגנרלים.