בכירים לשעבר במשטרה מביעים פסימיות לגבי עירוב שב"כ בחקירת אירועי הרצח הפליליים, וסבורים כי על המשטרה לשנות סדרי עדיפויות ולהתמקד בפשיעה בחברה הערבית - גם על חשבון הפעילות השוטפת. על אף הכישלון המתמשך של משטרת ישראל בבלימת גל הרציחות בחברה הערבית, שעומד על 156 נרצחים מתחילת השנה, ניצבים בדימוס משוכנעים כי ניתן לנקוט בסדרת פעולות אופרטיביות לבלימת גל הרציחות ואפילו בפענוח של אלו שכבר בוצעו.
"קודם כל צריך להגדיר ולהבין שאנחנו במצב חירום, כל עוד זה לא יקרה אז תעביר יחידה ימינה או יחידה שמאלה - אבל זה לא פתור את הבעיה", אומר ניצב בדימוס אהרון אקסול, "כשהמדינה מגדירה מצב מסוים שהוא חירום או מלחמתי, זה אומר שכל הקשב עובר לשם, התקציבים עוברים לשם, כל כוח האדם עובר לשם, עם יעדים ומדדים שהמשטרה צריכה לקבוע לעצמה. המשטרה תצטרך לוותר על מספר משימות מסוימות שעומדות על הפרק ולהשקיע את כל כולה בחברה הערבית - ולו לתקופה הזאת של הבחירות [המקומיות], בכדי לצמצם ולהוריד את מפלס האלימות עד כמה שרק ניתן, כי המצב בחברה הערבית הוא קטסטרופלי".
לדבריו, "חייבים לגייס פלוגות מילואים וכוח סדיר של משמר הגבול ולהציף את הרחובות, זה פתרון לטווח המיידי, כי זה שמשטרת ישראל מגייסת שוטרים - הם לא יגיעו מחר, וזה ייקח לפחות עוד כמה חודשים. לפתרון הטווח המיידי יש לך את כוחות מג"ב הקיימים לצד פלוגות מילואים ולטווח של החודש-חודשיים הקרובים: נוכחות משטרתית בשטח על מנת להראות משילות, כי היא צריכה להיראות בשטח. בבוקר כשקמים בכפרים וביישובים הערבים הם רואים מולם כוחות משטרה כל הזמן, הולכים לישון רואים משטרה מסביבם, כל רכב חשוד שנע בשטח - נבדק, אם יש ירי, יש כוח תגובה מידי ולא כוח שמגיע אחרי רבע שעה לשטח ומה שנקרא לספור את הגופות. לצד זה כמובן פעולות המודיעין והחיפושים. כרגע באותם יישובים אתה לא רואה משטרה, לא כי היא לא רוצה, אלא כי אין לה כוח אדם".
"צריך לעשות שינוי בסדרי העדיפויות, וזה לא נעשה", אומר גם ניצב בדימוס אמנון אלקלעי. "צריך לראות למה הקשב ניתן ואתה רואה שזה לא ניתן לזה, זה רק למראית עין. הקשב לא צריך להיות במבצעים לחיפוש נשקים שזה מצטלם ונראה טוב. זה קל מדי. יכול להיות שיש פעולות סמויות, אבל אני לא יודע, אבל מה שניכר, על פניו, שהקשב הוא לא במקום הנכון לא יעזור כלום - אתה לא תגיע לתוצאות. תקבע שהאלימות בחברה הערבית בראש סולם סדרי העדיפויות, וכל המשאבים יופנו לשם ותהיה תמיכה במשטרה וביכולות שלה - כי יש לנו מספיק אנשי משטרה מיומנים בעלי יכולות שימצו את הדבר הזה עד תום. ברגע שאתה מחליש אותם ומסרס אותם ולא נותן להם את הקשב הנדרש, את המשאבים, האמצעים וגם הפנאי וכל מה שנדרש, אז הם עושים דברים אחרים וככה אתה מחליש את כל היחידות שאמונות על כך".
אלקלעי מציע לתמוך במשטרה ולחזק אותה, במקום להעביר סמכויות אל גופי אכיפה מקבילים. "לבוא ולתלות את הכול בתחליפים למשטרה, כמו בשב"כ, משמר לאומי, צווים מנהליים - ולא במשטרה עצמה, כפי שקורה בקדנציה של המפכ"ל שבתאי ואצל השר איתמר בן גביר שמעצים את זה, זה מחליש את הארגון ועושה נזקים עצומים. אני משוכנע, שאם המשטרה תיקח את זה ברצינות ויקחו את כל הקצינים האיכותיים ביותר במשטרה וישימו אותם במאבק על זה ויתנו לאנשי המקצוע לדבר - אני בטוח שהתוצאה תהיה אחרת", הוא אומר. "אבל זה ממש לא ככה, אז יש כל מיני פטנטים, אם זה אגף סיף [למאבק בפשיעה בחברה הערבית - ש"ה], ובונים כל מיני תחליפים ולא על הדבר עצמו. תראה כמה תחליפים בנו במקום להשקיע בימ"רים, בלהב 433. בכל עוסקים חוץ מהעניין עצמו, כאילו הוא לא רלוונטי, כאילו התייאשו ממנו. בשביל להוריד פשיעה צריך ימ"רים חזקים, יחידות להב מחוזקות, צריך להשקיע בהם באמצעים, בהון האנושי ולא כפי שמתנהלים עכשיו".
"למרות שהחלישו את המשטרה, אם זה באי קידומים של קצינים ראוים וגם בהיעדר תמריצים ובשל כך הרבה פרשו, עדיין יש כוח מבצעי איכותי שנאבק בדברים כאלה בעבר, אבל לא נותנים להם את הכלים. יש תסכול עצום בקרב בעלי המקצוע כי הם יודעים איך לפעול, אבל הם מתעסקים בדברים אחרים. יש פה אנשי מקצוע טובים, שמתעסקים במבצעים - מבצעי ראווה על חשבון הזמן שלהם. למשל, אני מכיר קצין מוערך שפרש, אחד שנאבק בהצלחה בארגוני פשיעה, קצין מודיעין מהאיכותיים יותר שאני מכיר במשטרת ישראל שפרש לאחר שהבין כי אין את היכולת לממש את עצמו, שהוא לא יקבל את הכלים שהוא צריך, זה חוסר מיצוי יכולת, איך אתה רוצה לטפל במשפחות פשע אם מוקדי הידע שלך לא נמצאים היום בארגון?".
אקסול מדגיש כי המשטרה מסוגלת להתמודד עם הפשיעה, וכי שב"כ נועד למטרות אחרות. "המשטרה הוכיחה בעבר שיש לה יכולות חקירתיות ושהיא מסוגלת לטפל בארגוני פשיעה ואנחנו צריכים לשמוח שיש לה יכולת כזאת כי אם לא אוי ואבוי לנו. שב"כ יש לו מטרה [אחרת] והוא לא נועד למטרות האלה", הוא אומר.
"כעת המשטרה נמצאת במצב מאוד בעייתי, גם בתוך הארגון וגם מחוצה לו, תדמיתית, והבעיות האלה גדולות על משטרת ישראל וכשאתה מחבר את הכול ביחד", הוא מוסיף. "מי שחושב שהוא מביא את שב"כ והוא פתר את הבעיה זה לא נכון, כי הבעיה של האלימות בחברה הערבית מושרשת בתוך המון דברים מסביב, וגם אם נפענח את הרצח של מנכ"ל עיריית טירה והארבעה מאמש באבו סנאן, עדיין אתה לא פותר את הבעיה. לכן צריך לחזק את המשטרה ולתת לה כלים שיש לשב"כ, ובכלל הפתרון לתפיסתי לאלימות בחברה הערבית, יש לו שלוש צלעות: האחת - משרדי הממשלה; השנייה - כל מערכות החוק, משטרה, פרקליטות ובתי המשפט; והצלע השלישית - שזה כל הרשויות הערביות. אם הם לא יתחברו יחד לא נפתור את הבעיה".