"המלחמה בעיראק" כובשת את העולם הערבי

להיט חדש בעולם הערבי: שיר של זמר מצרי בשם שעבן עבדל רחים יוצא נגד המלחמה בעיראק, ובאופן לא מפתיע – נגד ישראל. שירו של עבדל רחים כבש את כל מצעדי הפזמונים במזרח התיכון והפך פופולארי בשווקים העמוסים של עמאן, קהיר וביירות. גופי השידור שבבעלות השלטונות אסרו את השמעתו אבל צינזורו רק הופך אותו לאהוד יותר.

שירו של עבדל רחים קורא לעולם להיאבק במלחמה הצפויה בעיראק: "צ'צ'ניה! אפגניסטן! פלסטין! דרום לבנון! רמת הגולן! – ועכשיו גם עיראק? זה יותר מדי. תתביישו! מספיק!". זמר המחאה הכובש התחיל את הקריירה בתוך עובד במכבסה וזמר חתונות עם מראה פרמננט רטוב. להיטו הקודם "אני שונא את ישראל" כבש את המצעדים ב-2001 עם שלל גידופים שזור במחמאות ציניות לנשיא מצרים, חוסני מובארק. השיר הקודם יצא בראשית אינתיפאדת אל אקצה כדי לבקר את היחס לפלסטינים.

הלהיט העכשווי "המתקפה על עיראק" תוקף את ראש הממשלה, אריאל שרון, כאחראי למתיחות באזור: "הוא (שרון) נשאר בבריכת השחיה בעוד הדם זורם כמו גשם". גם צה"ל לא יוצא ללא גידופים: "תראו את ישראל וצבאה. הוא תוקף והורג – מדוע זה לא נחשב יותר מדי?". עבדל רחים נתפס כגיבור מעמד הפועלים, מעין ברוס ספרינגסטין מצרי, שמספר כי הוא תופר את בגדיו מבד ריפוד לרהיטים.

מעריציו של עבדל רחים מרגישים כי שירו האחרון מייצג בנאמנות את מצב הרוח הכללי בעולם הערבי. הוא לא חושש לבקר גם את נשיא עיראק, סדאם חוסיין, בשל התעלמותו מעצות מנהיגי ערב. את ארה"ב מאשים הזמר ב"הפצת שחיתות ודיכוי" כדי "להשיג את חלומות ישראל" לגבי האזור וברדיפה אחרי הנפט העיראקי. נביל סוואלחה, סאטיריקן ירדני, מסביר ל"וושינגטון פוסט" שהשיר "משקף את מצב הרוח. אני לא רוצה לשיר על אהבה, אהבה ואהבה – מצב הרוח הוא מאוד כעוס".