וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צלצול השכמה למדינה: חומות החברה החרדית נסדקות

ד"ר שי קציר

עודכן לאחרונה: 14.8.2023 / 8:49

למרות ההסתייגות של ההנהגה החרדית מלימודי ליבה, הנתונים החאורנים על עלייה בשילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה מעידים על שינוי ברחוב החרדי. למדינה אסור לעמוד מנגד ולהמתין ועליה לעודד וליזם כלים לצמיחה. דעה

רצף הנתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם תהליך השתלבותם של בוגרים מקרב האוכלוסיה החרדית, ובפרט גברים חרדים בציבור הכללי, בהחלט צריכים להפנות את הזרקור לכמה מגמות עכשוויות שעוברות על חלקים ברחוב החרדי. כחלק ממעקב אחר יעדי תעסוקה ממשלתיים התפרסמו נתונים מעודדים שמראים כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים בעשור האחרון עלה בהתמדה, כאשר ברבעון השני של שנה זו הגיע לשיא של כל הזמנים עם 55.8%. לכל הדעות מדובר בנתון חיובי שעשוי לבשר טובות בעתיד, אך אחוז הגברים החרדים בשוק התעסוקה עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור באוכלוסייה הכללית שעומד על 71%.

עלייה הדרגתית מרשימה נרשמה גם בהשכלה הגבוהה, כשנתון נוסף של הלמ"ס מצביע על כך שבשנת 2022 חלה עלייה של יותר מ-25% במספר מקבלי התארים בוגרי החינוך החרדי לעומת השנה שלפניה עם כ-4,800 חרדים שסיימו תואר ראשון או שני תואר שני וכרבע מתוכם גברים והשאר נשים חרדיות.

פתיחת שנת הלימודים בבני ברק 9 באוגוסט 2021. ראובן קסטרו
פתיחת שנת הלימודים בבני ברק 9 באוגוסט 2021/ראובן קסטרו

חרף הנתונים המעודדים שמראים מגמת עלייה בהשכלה ובתעסוקה במגזר החרדי, נתונים אלה עדיין מעידים על שינוי שולי. על מנת שיהיה ניתן להבטיח כי מגמה זו תתרחב ותתבטא לא רק בכמות אלא גם באיכות ההשכלה והתעסוקה, יש לחזור ולבחון את הנעשה במוסדות הציבור החרדיים בחינוך החרדי היסודי והעל יסודי, משם עולה תמונה ורודה פחות כשלימודי הליבה בהם עדיין נלמדים רק באופן חלקי.

במחקר שערכתי בהנחיית פרופסור לטם פרי-חזן מאוניברסיטת חיפה, בדקנו שינויים בחינוך החרדי לבנים בישראל ובניו יורק שנועדו לחזק את לימודי הליבה. מסקנות המחקר עשויות לשפוך אור גם על מגמת העלייה בשיעורי התעסוקה וההשכלה הגבוהה של גברים חרדים בעשור האחרון. בדרך כלל, שינויים שעוברת החברה החרדית הינם שילוב של גורמים חיצוניים דוגמת יוקר המחיה ועליית הריבית במשק, עם גורמים פנים-קהילתיים שקשורים להתרחבות קבוצות שוליים ולתמורות אידיאולוגיות וחברתיות. כיום יש יותר קולות בקרב הקהילה החרדית הקוראים לגברים לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בתעסוקה איכותית ואינם מוכנים לחיות חיי עוני מרצון כפי שהיה בעבר. קולות אלה ניתן לתרץ "בדיעבד" על ההכרח בפרנסת המשפחה, אך גם כצידוקים 'לכתחילה', כגון הגשמה עצמית ורצון לרווחה כלכלית.

הדרישה להשכלה גבוהה ותעסוקה איכותית במגזר החרדי הביאה לעלייה במספר בתי הספר החרדים שהצטרפו לזרם החינוך הממלכתי החרדי, שמאפשר לימודי ליבה מלאים לצד לימודי קודש. עם זאת, למרבה הצער, המדינה אינה עושה די על מנת לתמוך בבתי הספר הללו. במחקרי מצאתי כי בתי ספר שהצטרפו לזרם החינוך הממלכתי חרדי סבלו מחוסר משאבים פיזיים דוגמת מבנים, תחזוקה וציוד מתאים והתקשו לצמוח. לצד זאת, ישנו מחסור גדול במורים חרדים למקצועות הליבה וספרי לימוד מאושרים שמותאמים למגזר החרדי.

יצחק גולדקנופף, בהשבעת הממשלה, 29 בדצמבר 2022. ראובן קסטרו, עיבוד תמונה
דרש תוספת תקציב למוסדות ללא לימודי ליבה. השר גולדקנופף/עיבוד תמונה, ראובן קסטרו

בנוסף, מאז נפילת ממשלת נתניהו-לפיד-בנט ב-2015 המדינה לא עודדה התרחבות של זרם החינוך הממלכתי החרדי בשל חסמים ולחצים פוליטיים מצד המפלגות החרדיות, שרואות בזרם הזה איום על מוסדות החינוך הקיימים, כך שהזרם החדש הפך ליתום: ללא תמיכת המדינה והפניית עורף של ההנהגה החרדית.

המשך מגמת שילוב החרדים בתעסוקה והשכלה גבוהה תלויה בכך שהמדינה תפעל אקטיבית כדי לתעדף בינוי לזרם החינוך הממלכתי החרדי, תתמרץ הקמת מסלולים ייעודים להכשרת מורים חרדים למקצועות הליבה, יחד עם תקצוב להתאמת ספרי לימוד והקמת פלטפורמות דיגיטליות להוראת מותאמת לקהילה החרדית. עם כל הרצון הטוב והשינוי שמתעורר מהשטח, צריך להודות שכיום החרדים נמצאים במעגל סגור: בלי מורים חרדים אי אפשר לקדם את הוראת מקצועות הליבה מה שמונע מהבוגרים החרדים להשתלב בתעסוקה איכותית או להיות בעצמם מורים למקצועות הליבה.

על המדינה להכשיר ולתמרץ אקטיביסטים חרדים, שישמשו כסוכני תיווך בקהילות החרדיות, שבכוחם ליזום התרחבות לימודי הליבה בגילאי היסודי וכן לעודד רכישת השכלה גבוהה ותעסוקה איכותית בגילאים הבוגרים יותר. עיקר משימתם תהייה ליזום הקמת בתי ספר שמשתייכים לזרם החינוך הממלכתי החרדי, לסייע בפרסום וברישום של ילדים לבתי ספר אלה, הקמת מסלולים חרדיים לרכישת מקצוע והשכלה גבוהה וסיוע בהשמה עבור מעוניינים בתעסוקה איכותית.

אסור לראות בנתונים האחרונים כעוד מדד סטטיסטי או פרמטר בר חלוף, אלא דווקא צלצול השכמה לכך שייתכן והחומות של הקהילה החרדית כבר נסדקות ומתחיל שינוי. אסור למדינה לפספס את שעת הכושר הזו, עליה להושיט יד בהקמת חממות של יזמות חרדית, שיעסקו בין היתר בנושאים אלה, השקעה שבסופו של דבר תשתלם לקהילה החרדית ולחברה כולה.

ד"ר שי קציר הוא מרצה ומדריך פדגוגי בחוגים לחינוך מיוחד והבלתי פורמלי במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה וחוקר של החינוך החרדי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully