מפעלי כי"ל ובזן עומדים בראש מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, שפרסמו הבוקר (שני). המדד מבוסס על נתוני 2021 ומציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. במשרד אומרים כי מטרתו "לספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן והוא מסייע לחברות להתנהל בהתאם לעקרונות אחריות תאגידית וסביבתית".
"כל המפעלים האלה מזהמים אבל המדד הזה משקלל גם את ההתנהלות", מסבירים במשרד להגנת הסביבה. במדד השנה 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנתו נעשתה בסיוע חברת DHVMED וככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר. "על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך - המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו", מזהירה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן.
בשיחה לקראת פרסום המדד הדפה השרה סילמן כנגד טענות שנשמעות במטרופולין חיפה כי פינוי בתי הזיקוק מתעכב, ובחדרה כי המשרד נוקט בסלחנות כלפי תחנת הכוח, משיקולים פוליטיים. "אני קובלת נגד הטענות האלה. אנחנו פועלים לטובת כל אזרחי ישראל", אמרה.
בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בראש המדד לשנת 2021 מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברה לישראל ו-ICL גרופ, עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקרן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר.
בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד וכן אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. יש לציין שלאחרונה במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל.
במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בזן). המפעל שב למקום השני בדירוג וקיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מיכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אולפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל - אורות רבין ומט"ש רהט. באופן ציני שלושה ממפעלים אלה: אלקון, שפד"ן ומט"ש רהט היו אמורים לתרום לסביבה נקייה יותר, ומדורגים בין 10 המזהמים הגדולים בישראל.
אסדת הגז לוויתן של ניו מד אנרג'י וקבוצת דלק, מתקן מודרני שבא עם הבטחה לאנרגיה נקייה יותר בישראל, אף הוא אכזבה, בהיותו במדד זו השנה השנייה תוך שאף טיפס שלושה מקומות מעלה בדירוג אל המקום השישי, בעיקר בשל הזרמה חריגה של מזהמים לים ואי עמידה בתנאי היתר פליטה בעת הפעלת לפיד. בנוסף ניתן לאסדה ניקוד לפי פליטות והעברות לסביבה של חומרים ומזהמים ושפכים סניטריים, עבודה לא לפי הנהלים, הפרות תפעול ואי דיווח. אכזבה נוספת היא מתחנת הכוח "אורות רבין" של חברת החשמל לישראל שבין המפעלים המידרדרים ביותר במדד יחסית לשנה הקודמת עם "זינוק" מהמקום ה-30 למקום 9 בעיקר בשל העברה לסביבה בשל תפעול לקוי וכמות פליטות שעיקרן במדיית הפסולת.
דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בזן (עם שלוש נציגות בין 10 המזהמים שבראש הטבלה: בתי הזיקוק במפרץ חיפה שכאמור במקום 2, כרמל אולפינים במקום 4 וגדיב במקום 8), ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
תגובות
"דבר לא השתנה גם במדד החדש אשר מחזק את החשיבות שבקידום התוכנית לסגירת בזן", אומרים באיגוד ערים מפרץ חיפה. "גם מפעל בזן וגם מפעל כרמל אוליפינים, החמירו את ההשפעה הסביבתית שלהם השנה לעומת השנה שקדמה לה. אנו עדים לעשרות חריגות בפליטות המפעלים הללו לאורך כל השנה, מהארובות ומהלפידים, ומזהים כי האזור המזוהם ביותר במטרופולין חיפה הוא האזור הסובב את קבוצת בזן והמדד שמפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא מדד המבוסס על קריטריונים המקלים עם המפעלים כדוגמת הניקוד שניתן להפרות רק במקרה של אכיפה, בעוד שאנו יודעים שהאכיפה היא לא מלאה".
יו"ר האיגוד, עו"ד שרית גולן: "שלושת מפעלי קבוצת בזן מככבים בעשירייה הראשונה של המפעלים המזהמים בישראל. סכום הניקוד של שלושת המפעלים היושבים במפרץ חיפה מביא את הקבוצה להיות המפעל המזהם ביותר בישראל, כלומר, המפעל המסוכן ביותר. זו בדיוק השעה שבה ראשי הרשויות ב'עוטף בזן' צריכים לתת כתף ביחד עם משרדי הממשלה ולהביא לאישור את תמ"א 75 במועצה הארצית לתכנון ובניה. הזכות של תושבי מטרופולין חיפה לאוויר נקי וחיים בריאים צריכה לגבור על כל שיקול כלכלי או תכנוני של רשות כזו או אחרת."
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי "הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה, למרות שהיא יודעת שהתעשייה היא רק חלק קטן מהמקור לפליטות, במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים האמיתיים- שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה- 35% מהנזק הסביבתי כיום מגיע מהתחבורה, כ-33% מייצור חשמל, וכ-10% ממפגעי פסולת חקלאית ומשקי בית. לכן אם הממשלה באמת מעוניינת לשפר את איכות הסביבה, היא מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע לחברות תעשייתיות בחיבור גז טבעי על מנת להפחית את הזיהום וגישה לאנרגיות ירוקות שהתשתית להם בישראל דלה. כמו כן על הממשלה לזכור כי התעשייה הישראלית היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של המשק הישראלי ומייצרת מאות אלפי מקומות עבודה ויש לשמור עליה, לצד השקעה ממשלתית בטכנולוגיות ירוקות לשיפור איכות הסביבה".
מקבוצת בזן נמסר: "קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה. במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, בזן הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".