אחד הנושאים הרגישים, הנפיצים ומעוררי הרגשות העזים הגדולים ביותר בציבוריות הישראלית וגם בקהילה הבינלאומית הינו פשעי שנאה של יהודים באזור יהודה ושומרון.
מצד אחד, קמפיינים שלמים נבנו ותוזמרו בנושא "אלימות מתנחלים" במטרה להכפיש אוכלוסייה שלמה שרובה הכמעט מוחלט אזרחים שומרי חוק. חילונים, ציונים דתיים וחרדים המתגוררים ביהודה ושומרון מסיבות אידיאולוגיות, אך גם מסיבות הקשורות לשיפור רמת החיים. ציבור זה הינו מלח הארץ ותורם בכל מובן למדינת ישראל, והקמפיינים האלו נועדו להשחיר את ההתיישבות, במטרה להכין את הקרקע ואת לב הציבור לפינוי האזרחים האלו, אירוע שמאז ההתנתקות קשה לדמיינו.
מצד שני, אסור להתעלם מהעובדה שבקצוות של האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון ישנם שוליים קשים מאוד המטופלים על ידי החטיבה היהודית של השב"כ ומשטרת ישראל. קבוצה זו אינה מכירה ב"ממלכה", בזה לצה"ל ולכוחות הביטחון, רואה בהם יריב ולעתים אף אויב, ושונאת את הפלסטינים. קבוצת השוליים הקטנה הזו אינה בוחלת באלימות, ומעשיה פוגעים פגיעה קשה ביחסי החוץ של ישראל, בערך ובחשיבות של ההתיישבות כולה וביכולת שלנו למקד באופן ברור את שורש הבעיה באלימות האינסופית של הטרור הפלסטיני, כולל הרשות שמממנת את המחבלים ומשפחותיהם ומסיתה במערכת החינוך.
ב-2021, בוצעו על ידי הפלסטינים 7,101 אירועי טרור שכללו רצח יהודים, פיגועי ירי, השלכת מטעני חבלה, פיגועי התאבדות, זריקות אבנים על רכבים נוסעים והטלת בקבוקי תבערה. במקביל, דווחו 0 אירועים של טרור יהודי (האחריות להגדרת סוג האירוע הינה של השב"כ והמשטרה), ו-450 אירועים אחרים, שבוצעו על ידי יהודים, וכללו פגיעה ברכוש פלסטיני, התכתשויות ומכות הדדיות - ללא פגיעה בנפש.
בשנתיים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה, חומרת האירועים והיקפם מצד היהודים גדלו ביחס ישיר לעליה הדרמטית בהיקף פיגועי הטרור מצד הפלסטינים. האירועים האלימים בחווארה ובתורמוס עיא עלו לכותרות לאחר הפיגוע הקשה בתחנת הדלק ליד עלי בו נרצחו ארבעה ישראלים וארבעה נפצעו בעת שאכלו בחומוסיה הסמוכה לתחנת הדלק. במסגרת הארוע האלים בחווארה ובתורמוס עיא, הוצתו רכבים, בתים ושדות של פלסטינים. תושבי תורמוס עיא הם אזרחים אמריקנים וכנראה שאירוע זה גדש את הסאה מבחינת הממשל בוושינגטון, שמיהר לגנות בחריפות את התקרית בכפר בורקה, בה נורה למוות צעיר פלסטיני, ובטרם התבררו הפרטים - הגדיר את האירוע "פעולת טרור".
האירוע בסמוך לבורקה עדיין נחקר, ומוקדם מדי להסיק מה היה שם. ברמה האישית, הופתעתי מאוד מהחיפזון שבו גורמים שונים מיהרו לצאת בהכרזות, כשברור היה מהרגע הראשון שהתמונה אינה ברורה. נדרשת חקירה יסודית על מנת לקבוע מה בדיוק קרה: האם מדובר בהגנה עצמית או לחלופין ברצח לא מוצדק?
דבר אחד ברור: אם התושבים היהודים היו קוראים לכוחות הביטחון מיד כשהחל האירוע, ככל הנראה המצב לא היה מתדרדר למה שאירע בפועל. העובדה שבמשך כשעתיים היו חיכוכים בין הצדדים, ולא הייתה פניה או הכוונת כוחות צה"ל לנקודה, השפיעה מאוד על התוצאה, ומעידה על המציאות שבה חלק מהתושבים הללו אינם רואים בצה"ל כתובת.
במעלה הדרך, נדע מה בדיוק היה בבורקה. אך אין זה משנה את העובדה שהאירוע פגע במדינת ישראל בהקשרים בינלאומיים, ובוודאי שאינו משרת את ההתיישבות וחשיבותה האסטרטגית. נדרש טיפול עמוק בתחום האכיפה במקרים בהם תושבים לוקחים את החוק לידיים, אך גם נדרש מאמץ מדיני וממשלתי לייצב את המצב הביטחוני הבלתי נסבל ביהודה ושומרון, כמו גם מאמץ חינוכי ביחס לאותם צעירים, במטרה לשנות את המציאות המורכבת הזאת שפוגעת בכולנו - וגם בהתיישבות עצמה.
כותב המאמר הוא תא"ל במיל' אמיר אביבי, לשעבר סגן מבקר מערכת הביטחון וכיום יו"ר תנועת הביטחונסיטים