רוסיה שיגרה היום (שישי) את חללית המחקר הראשונה שלה לירח זה 47 שנים, בניסיון להיות המדינה הראשונה שתבצע נחיתה רכה על הקוטב הדרומי של הירח - אזור שבו לפי ההערכות יש מים קפואים. המשימה הרוסית, הראשונה מאז 1976, מתחרה בזו של הודו, ששיגרה חללית משלה - צ'אנדריאן-3 - בחודש שעבר, ובאופן רחב יותר עם ארצות הברית וסין, שלשתיהן יש תוכניות מתקדמות לחקר הירח המתמקדות בקוטב הדרומי שלו.
רקטת סויוז 2.1 שנשאה את הגשושית לונה-25 שוגרה מקוסמודרום ווסטוצ'ני, 5,550 ק"מ מזרחית למוסקבה, בשעה 2:11 לפנות בוקר. היא יצאה ממסלולו של כדור הארץ לכיוון הירח יותר משעה לאחר מכן, ובשלב זה בקרת המשימה לקחה פיקוד על החללית, כך לפי סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס.
מפקד תכנית החלל של רוסיה, יורי בוריסוב, אמר לטלוויזיה הממלכתית כי החללית צפויה לנחות על הירח ב-21 באוגוסט, אף שבעבר התאריך המשוער היה 23 באוגוסט. "עכשיו נחכה ל-21. אני מקווה שתתרחש נחיתה רכה מדויקת ביותר על הירח", אמר בוריסוב לעובדים בקוסמודרום לאחר השיגור. "אנחנו מקווים להיות ראשונים".
לונה-25, שגודלה של מכונית קטנה, מתוכננת לפעול במשך שנה בקוטב הדרומי של הירח, אזור שבו מדענים בנאס"א ובסוכנויות חלל אחרות זיהו בשנים האחרונות עקבות של מים קפואים במכתשים המוצלים של האזור.
יוקרתה של רוסיה מונחת על הכף במשימה זו, משום הקרמלין טוען כי הסנקציות שהטיל עליה המערב בשל המלחמה באוקראינה, רבות מהן כוונו נגד תעשיית התעופה והחלל של מוסקבה, לא הצליחו לשתק את הכלכלה הרוסית.
המשימה לירח, שאותה תכננה רוסיה במשך עשורים, תבחן גם את עצמאותה הגוברת בחלל, אחרי שפלישתה לאוקראינה לפני שנה וחצי הובילה לניתוק רוב קשרי החלל שלה עם המערב, פרט לחלקה האינטגרלי בתחנת החלל הבינלאומית. במקור, סוכנות החלל האירופית תחחנה לבחון מצלמת ניווט חדשה על לונה-25, אך היא ביטלה את קשריה למיזם בתגובה למלחמה.
"שאיפותיה של רוסיה ביחס לחלל הן שילוב של הרבה דברים שונים. אני דבר חושב שקודם כל, זהו ביטוי לעוצמה לאומית בבמה העולמית", אמר אסיף סידיקי, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת פורדהם.
האסטרונאוט האמריקני ניל ארמסטרונג התפרסם בשנת 1969 כאדם הראשון שהלך על הירח, אך משימת לונה-2 של ברית המועצות הייתה החללית הראשונה שהגיעה לפני הירח בשנת 1959, ומשימת לונה-9 ב-1966 הייתה הראשונה שנחתה עליו. מוסקבה התמקדה מאז בחקר מאדים, ומאז נפילת ברית המועצות ב-1991 היא לא שלחה גשושיות מחקר מעבר למסלול כדור הארץ.
במשך מאות שנים, אסטרונומים תהו לגבי קיומם של מים על הירח, היבש פי מאה יותר ממדבר סהרה. ב-2018, נאס"א פרסמה מפות שסימנו על קיומם של מי קרח בחלקים מוצלים של הירח, ובשנת 2020 נאס"א אישרה כי יש מים גם באזורים המוארים שלו.
בשנים האחרונות, גברה התחרות בין המעצמות לחקר הירח. בשנה שעברה, גשושית יפנית לא הצליחה לנחות על הירח, וב-2019 נכשלה המשימה הישראלית "בראשית". אף מדינה לא נחתה נחיתה רכה על הקוטב הדרומי. המשימה ההודית הקודמת, צ'אנדריאן-2, נכשלה בשנת 2019.
בשל תנאי השטח הקשים, הנחיתה בקוטב הדרומי של הירח היא משימה מאתגר - אבל הפרס בגילוי מי קרח יכול להיות היסטורי: כמות גדולה שלו תוכל לשמש להפקת דלק וחמצן, כמו גם מי שתייה.
בוריסוב אמר כי מוסקבה מתכננת לפחות שלוש משימות נוספות לירח בשבע השנים הקרובות, וכי לאחר
מכן היא וסין יעבדו על משימה מאוישת אפשרית לירח - ובניית בסיס בו.
מקסים ליטבק, ראש קבוצת התכנון של הציוד המדעי של לונה-25, אמר כי המשימה החשובה ביותר עבורה היא לנחות במקום שבו אף אחד אחר לא נחת - ולמצוא מים. "יש סימנים של קרח באדמה באזור הנחיתה של לונה-25", אמר. הוא הוסיף כי היא תחקור את הירח במשך לפחות שנה ותיקח דגימות ממנו.
סוכנות החלל הרוסית העריכה כי הגשושית תגיע לירח בתוך חמישה ימים, ותשהה במשך חמישה עד שבעה ימים נוספים במסלולו לפני שתרד לאחד משלושת אתרי הנחיתה האפשריים ליד הקוטב. לאור לוח הזמנים הזה, היא עשויה להגיע ליד שלה באותו זמן של הגשושית ההודית, או זמן קצר לפניה.
הגשושית הרוסית שוקלת 1.8 טונות, והיא נושאת עמה ציוד מדעי במשקל של 31 ק"ג, כולל כף חפירה שבאמצעותה היא תיקח דגימות סלע מעומק של עד 15 ס"מ במטרה למצוא מים קפואים.