מדי שבועיים, בחודשי הקיץ, ומדי חודש, בחודשי החורף, מעדכנים משרדי הבריאות והגנת הסביבה כי בנחלים רבים בצפון המדינה נמצאו תוצאות חריגות בדיגום מי הנחלים. בכל אותן הודעות נמסר כי בעקבות תוצאות הדגימות "משרדי הבריאות והגנת הסביבה מודיעים למטיילים ולרשויות המקומיות כי הכניסה לנחלים אלה עלולה להיות מסוכנת". ההודעה האחרונה פורסמה שלשום. בהודעה צוינו שמונה קטעי נחלים בגליל העליון, בגליל המערבי וברמת הגולן שהכניסה אליהם עלולה להיות מסוכנת.
במועצה האזורית הגליל העליון ובקרב מטיילים בצפון יש כעס נוכח התנהלות המשרדים. "כסת"ח", כינו מספר גורמים את המדיניות של משרדי הממשלה. "אם יש סכנה, שיודיעו שהם סוגרים אתרי תיירות לאורך אותם נחלים וינחו את הציבור לא להיכנס למים", אמר איש תיירות מהגליל. לדבריו, "זו התנהלות צינית. או שאין סכנה והם סתם מפחידים, או שיש סכנה ושיודיעו על סגירה ויפצו את בעלי העסקים שיפגעו מכך. הרי אם יש זיהום, על המשרד להגנת הסביבה מוטלת האחריות לטפל במפגע".
במועצה אזורית הגליל העליון הגיבו בצורה דומה להודעת משרדי הבריאות והגנת הסביבה. בתגובתם נכתב כי "ההודעה איננה ברורה. אם המצב בנחל מסוכן, יתכבד משרד הבריאות ויכריז על איסור על כניסה לנחלים, כפי שנעשה מעת לעת בחופי הים. הנוסח 'הכניסה עלולה להיות מסוכנת' הינה כמעט חסרת משמעות. מעבר לכך, נציין כי אין חיות בר או פרות בגדר הגבול הלבנוני ולאורך הנחלים בעמק החולה. הזיהום בנחלים נובע מתשתיות ביוב מוזנחות של שתי רשויות המוכרות למשרד הבריאות. אם קיים רצון לפתור את האירוע, משרד הבריאות צריך לפנות לאותן רשויות ולפעול לתיקון הליקויים. בנוסף, חלק ניכר מהמקרים נחשבים כעת לבעייתיים רק בשל החמרת משמעותית של רף הזיהום. מכל מקום, גם לפני הורדת הרף וגם לאחריו, לא מוכרים לנו מקרים של תחלואה יוצאת דופן שנבעו מרחצה בנחלי עמק החולה".
נוכחות בכמות גבוהה של חיידקי קולי צואתי במים מצביעה על המצאות של מחוללי מחלות ועל זיהום במים. עד לפני מספר שנים עמד הסף על 1,000 חידקי קולי צואתי ב-100 מיליגרם מים. מסף זה ומעלה נקבע כי הרחצה במים אלו מסוכנת. אלא שהרף הורד אחרי שהייתה התפרצות של מחלת עכברת במספר נחלים בצפון ומזה כארבע שנים הוא עומד על 400 חיידקי קולי צואתי ב-100 מיליגרם מים. כך יוצא שבכל בדיקה נמצא זיהום במספר נחלים. עם זאת יש לציין כי יש נחלים שבהם עדיין הנתונים גרועים גם על פי הסטנדרט הישן.
אלי דרור, מנהל היחידה הסביבתית ברשות הטבע והגנים, אשר אנשיה מבצעים את דגימות המים, אומר כי שינוי התקן על ידי משרד הבריאות הוא "סוג של ניהול סיכון". לדבריו "עם העלייה בהתחממות והעלייה במספר האירועים שהערכים שנמדדו היו גבוהים מ-1,000 ובטח מ-400, משרד הבריאות החליט לישר קו עם מדינות רבות בעולם והמשרד להגנת הסביבה חייב להתיישר עם ההנחיה. כמה זה מסוכן? יש גוף מנחה ומשרד הבריאות אומר שמעל 400 יש סכנה לתחלואה ולפי הנחיות משרד הבריאות - כניסה למים לא מומלצת. מי שבוחר לנהוג אחרת, עושה את זה על אחריותו. באתרי הרשות אומרים בכניסה למי שנכנס. לא יכולים למנוע כניסה".
אנשי התיירות בגליל, כמו גם בעמותת "צלול", אומרים שלא די לקבוע שיש זיהום ולהזהיר את הציבור, וכי על משרדי הממשלה האחראים לאתר את הגורמים המזהמים ולמנוע זיהום של המים. לרוב, החשודים המרכזיים בזיהום נחלים בצפון הם עדרי הבקר הרועים בשטחים הפתוחים. על פי מחקרים רבים שנעשו ידוע שפעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה פועל בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים למניעת זיהום נחלי הצפון ולשיקום הנחלים בארץ בכלל ובצפון בפרט. הבדיקות הבריאותיות של חיידקי קולי צואתי משמשות כאינדיקטור מקובל בעולם להימצאות זיהום במקורות מים. מדד חיידקי קולי צואתי יכול להיות מושפע מגורמים שונים, כמו גלישות שפכים לנחל, נוכחות של חיות ועופות בר, בני אדם טובלים, הרחפה של משקעים מהקרקעית ועוד.
"משרד הבריאות קובע את הסטנדרט הנדרש בישראל לאיכות מים המתאימים לשימוש אדם בנחלים, והציב אותו על 400 חיידקי קולי צואתי ל-100 מ"ל. בכל הנוגע להיבט הבריאותי ולסכנה לציבור, יש לפנות למשרד הבריאות האמון על הנושא.
"הדיגומים שנערכים בנחלי הצפון הם דיגומים מייצגים בלבד שמבוצעים עבור משרד הבריאות באמצעות פקחי רשות הטבע והגנים, לפי תוכנית שקובע משרד הבריאות ובמימונו. התדירות שקבע משרד הבריאות היא של פעם בשבועיים בעונת הרחצה, ופעם בחודש בעונת החורף. גדות הנחל, כמו גם חופי הרחצה, נמצאים באחריות הרשות המקומית או הגוף המנהל את אותו השטח (כמו רשות הטבע והגנים בשמורות).
"כאשר יש מקור ידוע, כגון ביוב, ריכוז החיידקים גדול משמעותית - ריכוז של מאות אלפים עד מיליונים - ואילו בבדיקות שנערכות בנחלי הצפון לאורך העונה, כולל בנקודת הדיגום המגיעה מלבנון שבה איכות המים היא הנמוכה ביותר, ריכוז חיידקי הקולי הצואתי אינו עולה על אלפים בודדים. ממצא זה תומך בכך שאין מקור זיהום נקודתי בסמוך לנחלים או מקור ביוב קבוע".
עוד נאמר בהודעת המשרד: "בין פעולות המשרד לאיתור מקורות הזיהום, עורך המשרד בחינה של מקורות הזיהום באמצעים טכנולוגיים חדשים. בנוסף, המשרד ניהל את התוכנית להרחקת הבקר במרעה מגופי המים העליונים (נחלים), אשר יושמה עד כה באזור רמת הגולן. ניטור תנועת הבקר באמצעות קולרי GPS בחלקות המרעה שגובלות בנחל, בהן הוצבו שקתות, מראה שאכן הבקר כמעט אינו שוהה במי הנחלים או בטווח של 10 מטרים מהנחלים. עד כה הושקעו כ-14 מיליון שקל בפרויקט ברמת הגולן.
"כמו כן, הוקצו 25 מיליון שקל נוספים להרחבת הפרויקט לכל אזור אגן היקוות הכנרת, לרבות לניטור מחלות בחיות בר, עריכת סקר מזהמים בנחלי הצפון, הצבת שקתות להרחקת בקר וניטור מדויק יותר של זיהום במים, שיכולה להצביע על מקור זיהום צואתי במים: גלישות ביוב לנחל, בקר, או חיות בר כמו חזירי בר ומכרסמים".
לדברי המשרד להגנת הסביבה: "האחריות לשמירה על איכות המים בנחלים, הבקרה על ביצוע פעולות הדיגום ומניעת הזיהום בנחלים היא באחריות המשרד להגנת הסביבה, בין היתר מתוקף החלטת הממשלה משנת 2018. בחודשיים האחרונים לא דווחו למשרד הבריאות מקרים של תחלואה בעכברת כתוצאה מרחצה בנחלים כך שלא קיימת עליה בתחלואה.
"משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מעדכנים כל העת את הציבור על נחלים שחורגים מערכי הסף המותרים ומשכך, מומלץ לציבור להימנע מהרחצה באותם הנחלים. יש לציין כי מנהלי האתרים בהם מתקיימות פעילויות של נופש ורחצה, נדרשים להזהיר את הקהל המגיע לאתרים. רחצה במקור מים מזוהם או במקור מים שאינו נבדק אינה בטוחה. המשרד ממליץ לציבור להתעדכן בהודעות הדוברות על מצב איכות מי נחלים מסוימים בצפון המפורסמות בכתובת: https://www.gov.il/he/Departments/news/08082023-03