שר האוצר ומנהל רשות המסים בקוסטה ריקה הודיעו על חשיפת מקרה בהיקף של כ-65 מיליון דולר של העלמת מס. הנשיא צ'אבס תקף ישירות את מנהל אחד הבנקים שנשחד במעשה - אולם האחרון הכחיש.
בית הנבחרים, התקשורת ודעת הקהל בקוסטה ריקה סוערים בימים אלה בעקבות פרשה בה מעורבים נשיא המדינה, ישראלית לשעבר תושבת חדרה, ואזרח מקומי יהודי שהוא הבעלים של בנק פרטי חשוב וערוץ תקשורת דיגיטלית מוביל במדינה. חוגים אנטישמיים מפזרים רעל ברשתות החברתיות - ובעיתון החשוב בקוסטה ריקה "לה נאסיון" כבר זכתה הפרשה לכינוי "מקרה דרייפוס חדש".
הכול החל בחודש ינואר האחרון, כששר האוצר ומנהל רשות המסים כינסו מסיבת עיתונאים מיוחדת והודיעו על חשיפת מקרה "גדול מימדים בהיקף של כ-65 מיליון דולר של העלמת מס - הקשור לבעלי אחד הבנקים". לא נמסרו שמות אך הפרטים הצביעו כולם על ליאונל ברוך, נשיא ובעלים של בנק BCT, ואתר החדשות הפופולרי והמשפיע CRHoy. למי שעוד היה ספק, הופיע מאוחר יותר בטלוויזיה נשיא המדינה רודריגו צ'אבס והזכיר במפורש את ברוך - תוקף אותו בחמת זעם.
צ'אבס, הפופוליסט, שנבחר לנשיאות בשנה שעברה, כבר הוציא לעצמו מוניטין שלילי בין השאר בגלל התקפותיו על התקשורת וניסיונותיו לפגוע בחופש העיתונות - והוא התעלם בהתקפתו מן העובדה כי הוא עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לבנק גדול מקומי. זאת ועוד, שר האוצר נוגי אקוסטה, אשר זומן בדחיפות למסור עדות בנושא בפני ועדת של בית הנבחרים, מסר תחת שבועה כי "יש בידי משרדו דו"ח חקירה ובו כל הפרטים המרשיעים של העלמת המס".
ליאונל ברוך מצידו יצא למתקפת נגד. הוא הכחיש את ההאשמות כולן, הציג הוכחות כי המקרה עליו מדובר אינו קשור כלל לבנק, וכי הבדיקה שנעשתה לגבי חברה פיננסית אחרת אשר בבעלותו - הסתיימה בכלל בהחלטה של רשות המסים כי אין ממש בחומר שהגיע בצורת הלשנה אנונימית. הוא גם ביקש סעד מבית המשפט וביקש לאלץ את השר למסור את "דו"ח החקירה המרשיע" - ובסופו של דבר נאלץ השר להודות כי אין לו ולאנשיו דו"ח כזה והתלונה שנבדקה התבססה על "וידאו שהועלה לטיק טוק…".
בימים האחרונים קיבלה הפרשה כולה תפנית מרעישה. השרה הממונה על "רשות הילדים והמתבגרים", שפרשה מהממשלה, הופיעה בפני ועדה של בית הנבחרים, ובין השאר מסרה בעדותה כי "בזמנו היתה אליה פניה מראש לשכתו של הנשיא צ'אבס, בעניין 'טיפול מיוחד' בנושא ילדיו הקטנים של ליאונל ברוך…".
ברוך, יליד קוסטה ריקה (1954), בן לניצול שואה, בוגר בית הספר היהודי של הקהילה המקומית, כלכלן ואיש עסקים, היה בזמנו נגיד הבנק המרכזי, ואחר כך שר האוצר של הרפובליקה, ומאוחר יותר פרש מהשירות הציבורי וייסד את הבנק BCT. בשנת 2010 הוא התחתן בישראל עם יפית אוחנה, אז תושבת חדרה שלמדה בטכניון בחיפה. הם הביאו לעולם שני ילדים, ובשנת 2018 הגיש ברוך תביעת גירושין לבית המשפט - הנמשכת מאז, ככל הנראה סביב תביעות כספיות.
למחרת העדות של השרה בנושא הפניה אליה מלשכת הנשיא "לטפל בילדים" של בני הזוג - הוטלה פצצה נוספת בסיפור. בתוכנית רדיו ובאתר של עיתונאית מקומית ידועה אמליה רואדה, נחשף כי בתקופה שלפני התלונה האנונימית נגד ברוך, ולפני נושא הטיפול בילדיה - יפית אוחנה ביקרה שש פעמים במשרדי הנשיאות. על פי מסמכי הבקרה על הנכנסים למקום - לפחות פעמיים היא הייתה בפגישות עם הנשיא עצמו, כאשר בשני ביקורים מופיעה שעת הכניסה, אך לא שעת היציאה.
הנשיא צ'אבס נבחר בשנה שעברה למרות שאינו שייך לאף אחת מהמפלגות הגדולות והוותיקות במדינה, ולמרות שנחשף בעת מסע הבחירות (בין השאר ב"וול סטריט ג'ורנל") כי הוא עזב את תפקידו הקודם כבכיר בבנק העולמי על רקע מסקנות חקירת תלונות בנושא הטרדה מינית מצד עובדות בבנק. מאז נכנס לתפקידו הוא התגלה כמנהיג פופוליסט, אשר זכה לגינויים מצד אירגון "עיתונאים ללא גבולות", ומצד פורום נשיאי אמריקה הלטינית לשעבר - על רקע רדיפתו את התקשורת. על פי פרשנים שונים וחברים בבית המחוקקים של קוסטה ריקה - הרדיפה אחר ליאונל ברוך היא תוצאה ישירה של הביקורת הרבה שנמתחה על מעשיו באתר החדשות CRHoy.
יפית אוחנה, שדחתה בימים האחרונים בקשות להתראיין בתקשורת המקומית, הגיבה בווידאו שפרסמה - וטענה כי פגישותיה בבית הנשיא לא עסקו כלל וכלל בנושא של ילדיה או בעלה, וכי הן סבבו נושאים כגון "שיעור התעסוקה של נשים בחברות טכנולוגיה, הפער בגישה לחינוך לילדים ממשפחות בעלי הכנסה נמוכה, מחלת האיידס, וחוקי גביית מיסים על יבוא". היא סרבה להשיב על שאלות בעניין ניסיונה או התמחותה בנושאים אלה, או כיצד הצליחה לארגן את הפגישות עם הנשיא.
מפרסום בכלי התקשורת נראה כי היא תוזמן בקרוב לבית הנבחרים לתשאול בעניין בפני אחת מוועדות הבית. במקביל הגיש ליאונל ברוך תביעה משפטית נגד הנשיא, מנהל לשכתו ונגד יפית אוחנה, על "ניסיון להשפעה בלתי חוקית בנושא הסדרי המשמורת על ילדיו". קרוב משפחה של אוחנה אמר בהתייחסות לטענות שמדובר בעלילה, כי לא במעין "פרשת דרייפוס" מדובר, אלא במקרה מובהק של "זעקת הקוזאק הנגזל". הפרשה רחוקה מלהסתיים.
בתגובה לכתבה אמרה אוחנה כי "המקרה שמתואר בכתבה בעניין ילדינו מתואר במגמתיות, הפרטים אינם נכונים ומלבד בית המשפט למשפחה, אף גוף ציבורי בקוסטה ריקה לא יכול להחליט על נושאים שקשורים לילדינו. בנוסף אדגיש ואומר שיחסים של לאונל עם ילדינו המשותפים חשוב לי מאוד ואעשה תמיד כל שביכולתי להגן לעזור לתמוך ולחזק את הקשר הבריא של ילדינו עם אבא שלהם, קשר שחשוב להתפתחות שלהם ולבריאות הנפשית והרגשית שלהם".
עוד הוסיפה אוחנה: "לגבי קוסטה ריקה וההשוואה למקרה דרייפוס - מאוד עצוב שמציירים את אחת המדינות הכי מיוחדות ולא אנטישמיות בעולם כמדינה אנטישמית. קוסטה ריקה היתה המדינה הראשונה להצביע בעד הקמת מדינה יהודית ב-48, של אנשים הכי נחמדים חכמים טובים ולא גזעניים או אנטישמים שתפגוש בימי חייך, ולייחס להם כאלה אמירות - התגובות ברשתות נגד לאונל אכן מאוד מאוד קשות, אבל לא בגלל אנטישמיות, אלא בגלל שאנשים יודעים מי הדמויות המעורבות ובמה מדובר. העם מעורב, חכם ושופט בעצמו על סמך כל המידע שיש לו. במילים אחרות, מאוד קל ללאונל ולאנשיו לתרגם את הביקורת הקשה נגדו כאנטישמית - אבל זו אמירה רחוקה מהמציאות, שפוגעת בעם של אנשים אוהבי אדם וטבע, שמכבדים מאוד את כל הדתות וכל מרחב צבעי הקשת של בני האדם".