בג"ץ קבע בשבוע האחרון כי נציגת ציבור בבית הדין לעבודה בבאר שבע חתמה על פסק-דין ללא קריאת החומר הרלוונטי בתיק, בעוד שהשופט העתיק את חלקיו ממסמכים חיצוניים. ההליך החל ב-2021, כש ד"ר ערן ישעיהו אלמגור הגיש שתי עתירות לבג"ץ נגד החלטות בין הדין, והסתיימו רק עתה, חרף כך שכלל העובדות היו ידועות והונחו בפני בית המשפט העליון.
את העתירה הראשונה הגיש אלמגור נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא לקבל תביעה אותה הגיש נגד אוניברסיטת בן גוריון, על כך שלא האריכה את תקופת כהונתו בסגל האקדמי של האוניברסיטה.
בעתירה, טען כי חלקים מפסק הדין שניתן נגדו בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הועתקו מכתב הטענות של האוניברסיטה בעד פיטוריו, מה שגרם לבית הדין הארצי לדחות את טענתו. בנוסף, טען אלמגור כי נציגת הציבור בבית הדין חתמה על פסק דין בלי שהיא קראה את חומר התיק (בבית הדין לעבודה יושבים בהרכב של שופט, נציג ציבור מטעם העובדים, ונציג ציבור מטעם המעסיקים, ב"א).
העתירה נגד נציגת הציבור נדחתה, אך לצד זאת נקבע שופט ההרכב אכן העתיק את טענות האוניברסיטה לתוך פסק הדין. על כך, שופט העליון נעם סולברג כתב כי מדובר "במעשה חמור מאין כמותו". בכל הנוגע לנציגת הציבור, טען סולברג כי לא נעשה בנושא בירור עובדתי ולכן דחה את טענתו זו של אלמגור.
אלמגור לא אמר נואש, והגיש תלונה נגד נציגת הציבור לוועדה שמייעצת בנושא לשר המשפטים. הוועדה קיבלה את תלונתו של אלמגור ולא חידשה את מינויה של נציגת הציבור. אולם אלמגור אף לא הסתפק בכך, ועתר לבג"ץ בשנית בטענה כי נחוצה "הודעה רשמית" מטעם שר המשפטים לעותר, שלפיה תלונתו מוצדקת. זאת, לדידו, לשם "חיזוק שלטון החוק במדינת ישראל ואמון הציבור בשלטון בחוק ובמערכת המשפט", וכן לצורך הוכחת טענות העותר שלפיהן פסק הדין שניתן בעניינו בטל מעיקרו.
העתירה השנייה לבג"ץ נמחקה, בטענה כי עצם החלטת הוועדה המייעצת לשר קובעת כי תלונתו של אלמגור מוצדקת. כך, בסופו של דבר יצא שלאחר פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה שניתן בסוף 2021, תלונה רשמית שהוגשה באמצע שנת 2021, ועתירה ראשונה לבג"ץ שהוגשה בתחילת שנת 2022 - ההחלטה הסופית בפרשה ניתנה רק עתה. לכך קוראים סחבת.