ביום שישי בבוקר צץ בדעתי המשפט הנ"ל שמבטא בעיני את הסיפור כולו. שלחתי אותו למספר עיתונאים בתקווה שיהדהד. זה לא קרה ובשבת בצהריים העליתי פוסט קצר: "או חנינה, או מדינה. חנינה תמורת התפטרות נתניהו, אחרת הלכה המדינה. תשאירו להיסטוריה לשפוט את נתניהו ומורשתו".
בשבת אחר הצהריים חזרתי על הדברים בריאיון בגל"צ ורק בערב - אחרי שאמנון אברמוביץ' (ללא קשר אליי) חזר 3 פעמים בשידור על אותן 4 מילים, זה החל לרוץ ברשתות. לפני הכל אני מאחל לנתניהו החלמה מהירה, הוא בנאדם, וגם רה"מ שלי.
נתניהו עיוור למה שקורה, כנראה בהבינו שוויתור על חילול הדמוקרטיה שמתרחש בהובלת הגורמים הקיצוניים-משיחיים שהשתלטו עליו, משמעו המשך המשפט שלו עד תום. מאחל לו שייצא זכאי.
זו לא הליכוד שניצחה בבחירות. זה בן-גביר וסמוטריץ', שעברם הפסול מתחוור לעומת ההווה והעתיד שהם מחוללים כאן. אני חושב שהמחאה הנוכחית היא רק הפרומו לזו שתבוא כשיגיע תור העסקנים החרדים דרעי, גולדקנופף וגפני לקבל את הנתח שלהם מראש הממשלה החלש - נתח שמשמעו המשך ההשתמטות ואי השוויון בנטל, עידוד הבורות, העצלות והנצלנות, הדרת נשים, המשך ילודה ככל יכולתך הפיזיולוגית (בהיפוך מהכלכלית), הכול על חשבוננו. הציבור החרדי נקלע למצב שאינו אשם בו, אלא רק עסקניו הנ"ל שמבקשים לתת לו רק דגים, לא חכות, כי דגים משמעם קולות בקלפי.
צפיתי אתמול בשר ישראל כ"ץ שחזר על המנטרה, שלפיה קולות טייסינו אינם שונים מקולות מצביעינו. השר צודק, אבל טועה בעניין המהותי: כליכודניק מבית אציין שהליכוד הטעה את הבוחרים - לא סיפר על תוכנית הדגל של המהפכה המשטרית, אלא הבטיח הורדת יוקר מחיה, חיזוק הביטחון האישי ו"נתניהו ליגה אחרת". הוא לא סיפר שראשי הממשלה האמיתיים יהיו השותפים הקואליציוניים הקיצוניים-משיחיים. איפה המצב הכלכלי המעולה שהשאיר לנו שר האוצר אביגדור ליברמן וזכה לשבחים מכל העולם, איפה היחסים החמים עם ארה"ב - הידידה הגדולה, ואיפה אנחנו היום.
נתקלתי במושג "הטיית האישוש", שהומצא ב-1960 ע"י הפסיכולוג הבריטי פיטר וויסון. כששמעתי את ישראל כ"ץ, נזכרתי בהטייה הזו, ש"מתממשת כשאנשים נוטים לזכור מידע סלקטיבי, או כשמפרשים מידע בצורה מגמתית. הטיות האישוש תורמות לביטחון עצמי מופרז ויכולות לחזק אמונות למרות שהראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בעיקר בהקשרים פוליטיים".
הטיית האישוש משכנעת רבים וטובים שנתניהו הוא צדיק וגורמת להם שלא להבין שאלמלא משפט נתניהו, לא היינו מגיעים עד הלום. כיום נראה שנתניהו חושב בעיקר על עצמו. רבים נגררים אחריו. כי מי הם הטייסים והשריונאים? מה הם עשו למען המדינה לעומת דודי אמסלם שגילה את פרצופו המכוער, או גלית דיסטל? או אלמוג כהן? ההיסטוריה תקיא מתוכה את אלו שהלכו כעיוורים אחר נתניהו שבמעשיו מקרב אותנו לחורבן, למלחמה פנימית וגם למלחמה חיצונית.
יש בליכוד אנשים מצוינים וראויים כמו גילה גמליאל, בועז ביסמוט, יואב גלנט - שמהיכרות איתו - רק ביטחון ישראל לנגד עיניו, ניר ברקת, יואב קיש, אבי דיכטר, יולי אדלשטיין ואחרים. עשו מעשה, תתנתקו מעטיניו של נתניהו ותגידו באומץ - עד כאן. אף אחד מכם לא מוכן להיות הראשון - מאימת מתפקדי הליכוד, אך אני מאמין שכולכם הייתם רוצים, אז תעשו זאת ביחד. אני קורא לידידי הנשיא הרצוג - קח את העניינים לידיים, קדם עיסקת טיעון או חנינה שתשחרר את ביבי מצרותיו ואת העם היושב בציון מצרתו, ויפה שעה אחת קודם.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי תקשורתי ב"פאר לוין תקשורת".