צמצום עילת הסבירות: כל מה שצריך לדעת על הצעת החוק השנויה במחלוקת

מליאת הכנסת תצביע היום (שני) על ההצעה לביטול עילת הסבירות. צמצום עילת הסבירות עשוי לסייע במינויים פוליטיים שנויים במחלוקת, אולם גם להפיג מעט את המתח הפוליטי. וואלה! עושה סדר בכל מה שצריך לדעת לקראת ההצבעה.

עילת הסבירות פותחה על ידי בית המשפט העליון כדי להעביר ביקורת על החלטות של הדרג המבצע, כלומר הפקידות במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וכן כדי להעביר ביקורת על החלטות של הדרג הנבחר לרבות מינויים, כלומר ביקורת על החלטות הפוליטיקאים.

הקואליציה רוצה לצמצם את עילת הסבירות ולהתאים אותה להצעה שכתב שופט העליון, נועם סולברג, בשנת 2020 בכתב העת "השילוח". לפי סולברג, יש לצמצם ולא לבטל את עילת הסבירות ולהפעיל אותה רק על החלטות של דרג מינהלי (פקידות) ולא על החלטות של דרג נבחר (פוליטיקאים).

כך כתב סולברג: "צמצומה של עילת הסבירות המהותית והחלתה רק ביחס להחלטות של דרג מקצועי, להבדיל מדרג נבחר, עשויה להישמע אולי מרחיקת לכת. שלטון החוק ברשויות השלטון מה יהא עליו? אנסה להפיג מעט את החשש: הביקורת השיפוטית על החלטות הדרג הנבחר שרירה וקיימת. צמצומה של עילת הסבירות המהותית איננו מבטל את עילות הביקורת המסורתיות העומדות לרשותו של בית המשפט. מבין העילות הללו ראוי לייחד מילים מספר לעילת המידתיות, שמכוחה בית המשפט מבקר החלטות מנהליות הפוגעות בחירויות יסוד של הפרט. היא חשובה לענייננו, שכן טמון בה פוטנציאל רב למלא את חסרונה של עילת הסבירות המהותית בכל הקשור לביקורת שיפוטית על החלטות הדרג הנבחר".

הדוגמה הבולטת ביותר לשימוש בעילת הסבירות היא פסילתו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לכהן בתפקיד שר הפנים תחת ממשלתו השנייה של יצחק רבין וכן עתה כשביקש דרעי להתמנות לתפקיד שר הבריאות ושר הפנים תחת ממשלתו השישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

צמצום עילת הסבירות עשוי להפיג חלק מהמתחים בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון שכן צמצומה יוביל לכך שבית המשפט לא ידון בהחלטות שמתקבלות על-ידי הדרג הנבחר. אולם מהצד השני, הצעת החוק כפי שהיא היום גורפת ומבטלת את האפשרות של בג"ץ לדון בכל החלטה שמתקבלת על-ידי ראש ממשלה, שר או כל נבחר ציבור אחר.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בהודעה לתקשורת שפורסמה על-ידי דוברות ועדת החוקה כי "ההצעה לתיקון עילת הסבירות, שהונחה על שולחן ועדת החוקה, עולה בקנה אחד עם הצעותיו של השופט סולברג ועם מצע הבחירות של רבים באופוזיציה ובראשם גדעון סער. אני קורא לחברי הוועדה לנהל דיון מכובד ורציני, כדי לקדם את התיקון שכולנו מאמינים בנחיצותו". אולם, בעוד שרוטמן מסתמך על דבריו של שופט העליון סולברג יש מי שרואה את הדברים אחרת.

עו"ד יהודה שפר המשנה לפרקליט המדינה לשעבר צייץ בטוויטר כי "שאלה לוועדת החוקה - לו היה החוק המוצע לביטול עילת הסבירות בתוקף בשנת 1953 האם היה ניתן פסק הדין קול העם? שם נפסק כי שר הפנים אינו מוסמך לסגור עיתון על פי סמכותו בסעיף 18 לפקודת העיתונות אם אין ודאות קרובה לפגיעה בבטחון. בלשוננו היום - זו החלטה לא סבירה". לפי שפר, ביטול של כל החלטה שמתקבלת על-ידי שרים בממשלה או כל נבחר ציבור אחר היא גורפת מדי והיא עשויה להוביל לפגיעה רחבה בציבור.