מחסור חמור ברופאים קיים במדינת ישראל, הזקוקה מדי שנה ל-2,000 רופאים, אך בפועל מכשירה פחות מ-40% מהם. כרופא וכציוני, שמערכת הבריאות בישראל חשובה לו, מציאות שבה מרבית הסטודנטים הישראלים לרפואה נאלצים ללמוד בחו"ל וחלקם, כתוצאה מכך, גם נשאר בחו"ל, בלתי נסבלת ופוגעת בחלום הציוני.
חלק מאותם סטודנטים לומד במוסדות אקדמיים מצוינים, אך לצערי חלקם לומד באוניברסיטאות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים להכשרה. החל משנת 2026, בוגריהן של מוסדות אלו לא יוכלו עוד לגשת לבחינות הרישוי בישראל ולשמש כאן כרופאים. התוצאה תהיה דרמטית - ירידה של מעל 300 רופאים חדשים במערכת.
אך בעוד שהפגיעה בבתי החולים במרכז תהיה מינימלית, שכן רוב המתמחים הם בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ או בתי הספר לרפואה הטובים בחו"ל, הפגיעה בבתי החולים בפריפריה תהיה משמעותית. מעל ל-50% מהמתמחים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, באים מאותם בתי ספר לרפואה שבוגריהם לא יוכלו בעתיד לגשת לבחינות. המשבר בשנת 2026 צפוי להיות מהחמורים שידעה מערכת הבריאות.
המל"ג חייב לפעול מיידית על מנת להעלות את מספר הרופאים הלומדים בישראל, הן על ידי הרחבת המסגרות הקיימות והן על ידי פתיחת בתי ספר חדשים לרפואה כפי שהמליצה חטיבת הבריאות של ה-OECD בדו"ח שפורסם במאי השנה.
בית הספר לרפואה שעתיד להיפתח באוניברסיטת רייכמן אינו בא להחליף את בתי הספר הקיימים ואף מתחייב שלא לקחת מהם מרצים, לכן אין שום סיבה לראות בו איום - רק הזדמנות. יתרה מזאת, מדובר בתולדה של שיתוף פעולה נדיר במערכת הבריאות, בין אוניברסיטת רייכמן לבין המוסדות הרפואיים המובילים בישראל.
היום מסובסדות האוניברסיטאות הציבוריות. בוגריהן בוחרים בעיקר להתמחות במרכז וחלקם אף מהגר לחו"ל. זו זכותם, כמובן, אך מדוע כספי משלם המסים הישראלי מושקעים בהכשרת רופאים אלו. נכון יותר, שהמלגות יינתנו לסטודנטים שיבחרו לעבוד בפריפריה.
את כל חיי המקצועיים הקדשתי לרפואה הציבורית במדינת ישראל וגם המקצוע שבו בחרתי, פתולוגיה, הוא מקצוע במצוקה. כיום אני מנהל בית חולים ציבורי במדינת ישראל - בית החולים הכללי בשיבא. אני סבור כי כל תוספת באוניברסיטאות הקיימות מבורכת, וכנ"ל פתיחת בית ספר לרפואה במכון ויצמן ובעתיד גם באוניברסיטת חיפה. אבל החשוב, הערכי והציוני מכל בעיניי, הוא שהחל משנה הבא עשרות ובהמשך מאות סטודנטים ישראלים לא יצטרכו עוד ללמוד רפואה מחוץ למדינת ישראל. כל מי שמתנגד לכך, מתנגד לבריאותם ורווחתם העתידית של אזרחי ישראל.
פרופ' ארנון אפק הוא הדיקן המייסד של בית-ספר דינה רקנאטי לרפואה שעתיד להיפתח באוניברסיטת רייכמן, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות