בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל היום (חמישי) את תכניות האפליה המתקנת לסטודנטים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת קרוליינה הצפונית, בפסיקה המהווה מכה קשה למדיניות שבמקרים רבים הובילה להגדלת היצוג של מיעוטים שחורים, היספנים ואחרים בקמפוסים.
השופטים פסקו לטובת קבוצה בשם "סטודנטים למען קבלה הוגנת", שהוקמה על ידי אדוארד בלום, פעיל המתנגד לאפליה המתקנת. הפסיקה התקבלה לאחר ערעור שהגיש על פסיקות בתי משפט בערכאות נמוכות יותר שהותירו על כנן את התכניות שבהן השתמשו המוסדות היוקרתיים כדי לקדם גיוון בקרב תלמידיהם.
התכניות בוטלו על ידי הרוב השמרני בבית המשפט העליון של שישה שופטים. התביעה נגד אוניברסיטת קרוליינה הצפונית התקבלה ברוב של שישה מול שלושה, בעוד שבתיק של הארוורד לא השתתפה השופטת הליברלית קטנג'י בראון ג'קסון.
הפסיקה היום מצטרפת לשורת החלטות דרמטיות שקיבל בית המשפט העליון בשנה שעברה, כשביטל את הזכות החוקתית להפלות והרחיב את הזכות לשאת נשק.
נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, שחיבר את דעת הרוב, כתב כי תכניות האפליה המתקנת של שתי האוניברסיטאות "אינן מתיישבות" עם הסעיף בחוקת ארצות הברית המבטיח שוויון תחת החוק. במקביל, הוסיף רוברטס, "כל הצדדים מסכימים כי שום דבר בחוות הדעה לא צריך להתפרש כאיסור על אוניברסיטאות לשקול ממועמד לדון על איך הרקע הגזעי משפיע על חייו או חייה, בין אם דרך אפליה, השראה או כל דבר אחר".
הקבוצה של בלום תבעה ב-2014 את אוניברסיטת UNC על אפליה נגד לבנים ואמריקנים ממוצא אסיאתים ואת הארוורד על אפליה נגד אמריקנים ממוצא אסיאתי. היא טענה כי התכנית של UNC, שהיא אוניברסיטה ציבורית, מפרה את ההבטחות שניתנו תחת התיקון ה-14 לחוקה, האמור להבטיח שוויון בפני כולם ללא קשר לגזעו או מוצאו.
את הארוורד, שהיא אוניברסיטה פרטית, היא האשימה בהפרה של סעיף 6 בחוק הפדרלי ההיסטורי לשוויון זכויות שעבר ב-1964, האוסר על אפליה המבוססת על גזע, צבע או מוצא בכל תכנית או פעילות המקבל כספי סיוע פדרליים.
מוסדות להשכלה גבוהה, תאגידים ומנהיגי צבא רבים צידדו במשך שנים בתכניות לאפליה מתקנת בקמפוסים לא רק כדי לתקן את אי-השוויון הגזעי באמריקה, אלא כדי להבטיח מאגר כישרונות שיוכל להביא מגוון של תפיסות למקומות העבודה ולשורות הצבא.
לפי הארוורד, כ-40 מהמכללות והאוניברסיטאות בארצות הברית שוקלות את מוצאם הגזעי של המועמדים בצורה כזו או אחרת. הארוורד ו-UNC טוענות כי הגזע הוא רק גורם אחד מני רבים בהליך הבחינה, שאינו מחויב במכסה מסוימת, בהתאם לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. הן טענו כי ביטולו יגרום לירידה חדה בהרשמה של סטודנטים מקבוצות בעלות יצוג-חסר.
מתנגדי תכניות האפליה המתקנת, שניסו לבטל אותן במשך עשורים, טענו כי הן בעצמן גורמות לאפליה.
נבחרי ציבור שמרנים סבורים כי מתן יתרונות לאדם מגזע מסוים הוא אינו חוקתי, ללא קשר לנסיבות או למניע שמאחוריו. אחרים אף טוענים כי אין צורך באפליה המתקנת משום שהגזענות הממוסדת בארצות הברית והיא כבר הפכה למגוונת יותר באופן ניכר.
הפסיקה היום הפכה למעשה החלטות קודמות של בית המשפט העליון, כשהיה תחת הרכבים אחרים, בפעם האחרונה ב-2016. אז נדחתה תביעה של סטודנט לבן, שנתמך על ידי בלום, נגד אוניברסיטת טקסס בעקבות דחיית בקשת המועמדות שלו.
ואולם, מאז 2016 בית המשפט נע משמעותית ימינה. בנוסף לשלושת השופטים שהיו אז בדעת מיעוט בתיק, כיום מכהנים בו שלושה שופטים שמרנים שאותם מינה הנשיא הרפובליקני הקודם דונלד טראמפ, שבירך על ההחלטה.
הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, לעומת זאת, מתח ביקורת על הפסיקה, האחרונה בשורת החלטות שקיבל בית המשפט העליון בסוגיות שהיה נדמה שכבר נפתרו, כמו החלטתו לבטל את הזכות החוקתית להפלות בשנה שעברה.
הנשיא הדמוקרטי אמר כי הוא חולק "בתוקף" על ביטול האפליה המתקנת, אך בהמשך שב על התנגדותו להרחבת בית המשפט העליון כפי שרוצים חברי קונגרס פרוגרסיביים.
הוא הסביר כי הרחבת תהפוך את המוסד לפוליטי עוד יותר, אולם הוסיף כי בית המשפט העליון מנותק מהערכים האמריקניים הבסיסיים. ביידן הפציר במוסדות להשכלה גבוהה לקחת בחשבון את האתגרים, בהם אפליה גזעית, בעת הליך קבלת התלמידים.