עשר שנים לאחר שנאלצה עיריית ירושלים לתקצב את הבית הפתוח לאחר שבית המשפט קבע כי זו הפלתה לרעה את הקהילה הלהט"בית בעיר, הבוקר התכנסו נציגי הצדדים בשנית בבית המשפט העליון עבור תיק כמעט זהה - הבית הפתוח טוען כי הוא מקבל רק שליש מהתקצוב שמגיע לו מהעירייה, שקבעה בעצמה את מודל התשלומים בו היא לא עומדת.
בלב העתירה שהגיעה כאמור לבית המשפט העליון, עומד סירוב העירייה להעביר תקציב מלא לבית הפתוח - כשבפועל הועבר רק שליש מהסכום הנדרש. מתוך 688,000 שקלים לערך, הועברו בין 2020 ל-2021 235,000 שקלים.
המאבקים בין העירייה לבית הפתוח בבית המשפט החלו כבר לפני שני עשורים. ב-2010 פסק ביהמ"ש העליון כי על העירייה להכיר בבית הפתוח כמרכז קהילתי "המספק שירותים ומייצג אוכלוסיה בעלת צרכים יחודיים בפריסה כלל עירונית שאינה יכולה לקבל מענה ברמת השכונה".
לאחר פניה לבג"ץ, חויבה העירייה להתייחס לבית הפתוח כנותן שירות לאוכלוסיה וכשווה למנהלים קהילתיים בעיר. אולם, על אף שחויבה, זו יצרה שני מכרזים נפרדים, האחד למנהלים הקהילתיים והשני למרכזים הקהילתיים. לכל אחד מן המכרזים קריטריונים שונים, סעיפי תקציב שונים והיקפי תמיכה שונים. נכון להיום, הבית הפתוח הוא ה"מרכז הקהילתי" היחיד בירושלים - מה שמוביל, כך לטענת אנשי הבית הפתוח, לאפליה.
במהלך הדיון, העלה הרכב השופטים תמיהה ברצונו של הבית הפתוח להיחשב כחלק מהמנהלים הקהילתיים ועל כן גם לקבל תקצוב דומה, והוסיף כי זכותה של העירייה לחלק את התקציב כראות עינייה. מנגד, תקף השופט את החלטת העירייה להעביר רק חלק מהכסף ואמר: "נראה לי שהתבחינים שאתם קובעים עבורם הם חסרי משמעות".
"עיריות אחרות נותנות תקצוב נמוך יותר באופן משמעותי מעיריית ירושלים", טען נציג העירייה. בתגובה, השיב לו השופט עוזי פוגלמן: "הקהילה הגאה בירושלים הייתה שמחה מאוד לקבל את ההשקעה המסיבית שיש בתל אביב".