הפרלמנט של אסטוניה אישר אתמול (שלישי) חוק המותיר נישואים חד-מיניים, שיהפוך את המדינה הבלטית לראשונה מבין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר שעושה זאת. נישואים חד-מיניים חוקיים ברוב מדינות מערב אירופה, אך לא במדינות מרכז אירופה שהיו פעם תחת שלטון קומוניסטי וחלק מברית ברית ורשה שאותה הנהיגה רוסיה, אך כיום הן חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי.
החוק עבר ברוב של 55 תומכים בפרלמנט, שבו חברים 101 מחוקקים, החברים בקואליציה המורכבת מהליברלים והסוציאל-דמוקרטים בהנהגת ראש הממשלה קאלאס, שרשמה ניצחון מובהק בבחירות השנה. החוק ייכנס לתוקף ב-2024.
"המסר שלי (למרכז אירופה) הוא שזהו מאבק קשה, אבל נישואים ואהבה הם דברים שאתם צריכים לקדם", אמרה ראש הממשלה לרויטרס לאחר ההצבעה. "התפתחנו הרבה ב-30 השנים האלה, מאז שהשתחררנו מהכיבוש (הסובייטי). אנחנו עכשיו שווים בין מדינות בעלות ערכים זהים", הוסיפה.
"זו הייתה הזדמנות טובה לממשלה, כי דעת הקהל על נישואים חד-מיניים השתנתה לחיובית, ואחרי הבחירות השנה היו לה את המספרים להתגבר על האופוזיציה השמרנית", אמר תומס ירמלביצ'יוס, ראש מחקר במרכז הבינלאומי להגנה וביטחון.
בלטביה ובליטא, שתי המדינות הבלטיות האחרות שסופחו בעבר לברית המועצות, הצעות חוק דומות על נישואים חד-מיניים תקועות בפרלמנט.
"המדינה סוף סוף מקבלת אותי"
במדינה הבלטית, שרוב 1.3 מיליון אזרחיה הם חילונים, 53% מהאוכלוסייה הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים בסקר שנערך השנה על ידי מרכז לזכויות אדם. לפני עשור, שיעור התמיכה היה 34% בלבד.
עם זאת, 38% מהאסטונים עדיין מתנגדים ליחסים חד-מיניים. ההתנגדות גדולה יותר בקרב המיעוט הרוסי, המהווה כרבע מכלל האוכלוסייה, ורק 40% ממנו תומך בנישואים חד-מיניים. בנוסף לכך, להטב"קים אסטונים נוטים להסתיר את זהותם המינית, והממשלה אמרה כי מחציתם חווה הטרדה על רקע זה.
"זה כאילו שהמדינה סוף סוף מקבלת אותי", אמרה אנלי לפאמה, לסבית בת 46. "עד עכשיו, הייתי צריך להילחם על הכול. הייתי צריך ללכת לבית המשפט כדי לאמץ את הילדים שלי, כאילו, למה?" היא הוסיפה. "עכשיו אני אדם עם זכויות".
בת זוגה של אנלי בשש השנים האחרונות, אווה קופלימטס בת ה-36, הציעה שהן יתחתנו אחרי ההצבעה בפרלמנט. "כן, אנחנו עוברות לנישואים! קיבלנו את ההחלטה שלנו בטלוויזיה!", היא אמרה בשיחה עם רויטרס אחרי ההצבעה.