הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) נתונים נבחרים מתוך דוח "פני החברה", שמתמקד בפערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בארץ, נכון לשנת 2021. בדוח שפורסם נבחנו מאפיינים שונים בחברה, ביניהם: דמוגרפיים, רווחת האוכלוסייה, רמת חיים, תעסוקה, בריאות, שירותי רווחה, ביטחון אישי, פשיעה ומשפט, חינוך והשכלה, תחבורה ותאונות דרכים, סביבה ועמדות בנושאים שונים.
בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית ישראל 9,453 מיליון תושבים, מהם 7,455 מיליון יהודים ואחרים (79.0%) ו-1,998 מיליון ערבים (21.0%), בשלוש קבוצות דת עיקריות: מוסלמים (85.5%), דרוזים (7.4%) ונוצרים-ערבים (6.9%). במבט קדימה, הלמ"ס צופה כי בשנת 2048 אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע לכ-15 מיליון נפש, מתוכם כ-12 מיליון יהודים וכ-3.15 מיליון ערבים, שחלקם היחסי באוכלוסייה לא צפוי להשתנות באופן משמעותי.
ב-2021 נולדו 185,040 תינוקות, מהם 141,237 (76.3%) לנשים יהודיות ואחרות ו-43,803 (23.7%) לנשים ערביות. כששיעור הפריון הכולל בקרב הערביות נאמד ב-2.85 ילדים לאישה. בקרב היהודיות והאחרות נרשמה עלייה שנתית חריגה - מ-2.88 ילדים לאישה (ב-2020) ל-3.00 ילדים לאישה.
שיעור התעסוקה בקרב הגברים בערביי ישראל בירידה, לעומת שיעור הנשים שעלה בכשני אחוזים בשנה ועומד על 28.3%. ההוצאה הממוצעת למשקי בית יהודים עומדת על 15,467 שקלים, כ-1,200 שקלים יותר ממשק בית ערבי, וההוצאה לנפש גדולה פי 1.5 בין הקבוצות. כשמשקי הבית היהודים משקיעים את הכסף בעיקר בדיור, ואילו אצל החברה הערבית בהתאמה - מוציאים על מזון.
עוד עולה מהדוח כי הסיכון לעוני בישראל בכללותו הוא מהגבוהים במדינות האיחוד האירופי, ובחברה הערבית הסיכון מזנק פי 2.9 מהחברה היהודית. בקרב בני 64-45 שיעור הערבים הרשומים גבוה פי 2 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים, ושיעור הערבים בעלי נזקקות מוגדרת גבוה פי 2.3 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים.
פערים נרשמו גם בתוחלת החיים: בכלל האוכלוסייה עמדה על 82.6 שנים, תוחלת החיים בקרב היהודים והאחרים הייתה 81.3 שנים לגברים ו-85.1 שנים לנשים. בקרב הערבים תוחלת החיים הייתה 76.3 שנים לגברים ו-81.2 שנים לנשים. גם בשיעורי תמותת תינוקות ל-1,000 לידות יש פערים משמעותיים - בחברה היהודית - 2.0, בחברה הערבית - 5.2.