יפן העלתה את גיל ההסכמה מגיל 13, שהיה מהנמוכים ביותר בעולם, ל-16, בשורת חוקים שהעביר הפרלמנט כחלק מהמאבק בפשעי מין. החוק, שגם הרחיב את ההגדרה לעבירת אונס ואסר על מציצנות, עבר את הבית העליון של הפרלמנט בתמיכה גורפת של כל המחוקקים.
לשם השוואה, גיל ההסכמה - שמתחתיו נחשבת פעילות מינית לאונס סטטוטורי - הוא 16 בבריטניה, 15 בצרפת ו-14 בגרמניה ובסין. ביפן לא היה שינוי בחוק מאז 1907, כשעד היום נערים בני 13 ומעלה יכלו לקיים יחסי מין עם אנשים מבוגרים.
אך בפועל, בחלקים רבים של המדינה, תקנות מקומיות שאסרו על קיום מעשי "זימה" עם קטינים פורשו בפועל ככאלו שהעלו את גיל ההסכמה ל-18. לפי החוק החדש, נערים שהפרש הגילים ביניהם הוא לא יותר מחמש שנים לא יעמדו לדין על קיום יחסי מין אם הם בני יותר מ-13.
יפן שינתה לאחרונה את הקוד הפלילי שלה בנושא עבירות מין ב-2017, לראשונה זה יותר ממאה שנה, אך ארגונים למען נפגעי אלימות מין אמרו שהרפורמות אינן מספיקות. שנתיים מאוחר יותר, ב-2019, שורה של זיכויים במקרי אונס הובילה למחאות ברחבי המדינה.
על פי החוק הקודם, התובעים היו צריכים להוכיח כי הקורבנות לא היו מסוגלים להתנגד בשל אלימות או איומים, אך המבקרים טענו כי הייתה זו למעשה האשמת הקורבן. לפי החקיקה החדשה, ניתן להעמיד לדין על אונס גם במקרים שבהם הקורבנות היו תחת השפעת אלכוהול או סמים, מפוחדים או שנוצלו בשל מעמדם החברתי.
גורם במשרד המשפטים אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית מוקדם יותר השנה כי ההבהרות לא נועדו "להקל או להקשות" על השגת הרשעות בתיקי אונס, אלא שיובילו לעקביות גדולה יותר מצד בתי המשפט.
בנוסף לכך, מי שישתמש באיומים, בפיתויים או בכסף כדי לכפות על ילדים מתחת לגיל 16 להיפגש למטרות מינן יעמדו בפני עונש מאסר של עד שנה או קנס בגובה חצי מיליון ין (3,500 דולר).