תוכנית הריאליטי "האח הגדול" חזרה אלינו עם עונה נוספת ושוב נשמעו מכל עבר ביקורות הסלידה ממנה. צמד המילים "תוכנית פח", המוכר לכולנו, הוא ביטוי להתנגדות החריפה לתכנית בקרב הורים ואנשי חינוך רבים. כמו כל התנגדות לתופעה, גם כאן היא נובעת מרגשות עם מטען שלילי שמתעוררים בתוכנו כשאנו נפגשים עם מושא ההתנגדות.
אך באופן אירוני, במקום לבלום את המשך שידורה של תכנית זו, ההתנגדות לה היא אחת מהכוחות החזקים שמגדילים את חשיפתה וגורמים לה להישאר איתנו לטווח רחוק. אולי הגיע הזמן לקחת נשימה ולחשב מסלול מחדש?
תוכניות הריאליטי הגיעו לעולם באמצע שנות ה-70 של המאה העשרים, אך התנופה המשמעותית ביותר התרחשה עם הצלחתה המסחררת של "האח הגדול" בהולנד בסוף המאה. רבים ציקצקו, גידפו והאשימו את תוכניות הריאליטי ובייחוד את "האח הגדול", בכך שהן הופכת את השיח לרדוד, מקלקלות את חינוך הילדים ומשתמשות באופן לא מוסרי באנשים, והכול בשם המרדף להעלאת הרייטינג. ההתנגדות לתוכניות הריאליטי היכו גלים, ועד היום הן מעוררות דיון ציבורי רחב, שבאופן פרדוקסלי מקדם את הפרסום לתוכנית ומוכיח את האמירה המפורסמת ש"אין פרסום שלילי".
חוקרים מתחום התקשורת, שעסקו בחקר התוכנית "האח הגדול" נדהמו לגלות שלצד השיח הציבורי הצהוב, החל להיווצר שיח העוסק בסוגיות ציבוריות חשובות, כגון: דת, גזע, לאום, ערכים של דמוקרטיה, סובלנות, תרבות שיח ועוד. בעידן הרשתות החברתיות, שבו השיח מתנהל בעיקר במרחב הדיגיטלי, נוצרה מציאות מפתיעה של מפגשים חברתיים בהם מתרחש שיח פרונטלי על התכנים ששודרו בתוכנית.
הביקורת שנשמעת על דעות ומחשבות קיצוניות המקבלות במה מכובדת בתוכנית ראויה להישמע, במיוחד כשהשיח בבית האח הופך לאלים ופוגעני, אך בהיעדר נטילת אחריות על אופן ניהול השיח ובהתנגדותנו למשאב החינוכי שבידנו, אנו מכלים את הפוטנציאל האדיר שטמון בו ליצירת שיח ערכי וחינוכי. כמו בכל מציאות בחיינו, מוטב שנראה את המורכבות שבה, כך נשכיל לראות כי לצד השיח הרדוד המתקיים ב"אח הגדול", יש לנו הזדמנות לנהל שיח עמוק ולצד הרפש הערכי יש לנו הזדמנות לדבר על ערכים ראויים.
אנחנו יכולים לנזוף בילדינו שצופים ב"האח הגדול", אבל העובדה שהם חשופים לתכנים המשודרים, הכוללים שימוש בקללות, עישון ולעיתים גם אלימות - לא תשתנה. מן הראוי שבמקום לעצום עיניים ולייחל לכך שהתכנית תרד מהמסך, נעסוק בדרכים לתווך לילדים שלנו את המציאות המשודרת ונעודד שיח סביב התוכן שנצפה.
הורים ומורים, התנגדותכם לצפייה בתוכנית מגדילה את המרחק והפער ביניכם לבין ילדיכם. במקום זאת, תנסו ליזום צפייה משותפת שתקרב אתכם לעולם הילדים. כך תרוויחו זמן משותף ותוכלו להשתמש בסקרנותם ליצירת שיח חינוכי וערכי משמעותי. החיכוכים שהתוכנית חושפת בפנינו הם הזדמנות טובה עבורינו, הורים ואנשי חינוך, להנגיש לילדינו את הדרך שבה ראוי שנבטא דעה שונה מהאחר, לחנך לסובלנות והכלה ועל הדרך גם לעורר חשיבה ביקורתית. אין לנו את הפריבילגיה לשבת בחיבוק ידיים ולזרוק ביקורות לחלל החדר, החינוך של ילדינו נמצא בידיים שלנו. הגיע הזמן שנרתום את התכנית לטובת קידום משנתנו החינוכית.
ד"ר רוני גז לנגרמן היא מרצה לתקשורת ויחסיים בינאישיים במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע