16 שנים אחרי שממשלת ישראל אישרה את הקמת שביל סובב כנרת, ייפתח קטע חוף גם בטבריה. בשבוע שעבר דחה בית משפט השלום בטבריה את בקשת מלון רון והותיר על כנו צו פינוי שהוציא המשרד להגנת הסביבה. צו הפינוי שהוציא המשרד למלון דורש את הסרת חסימות המעבר לציבור בתחום חוף הכנרת בטבריה.
השופט יריב נבון קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה, שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז צפון (אזרחי), ודחה את בקשתם של בעלי המלון לביטול הצו לפינוי החסימות בחופי הכנרת ולהשיב לציבור רצועת חוף של כ-250 מטר. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט כי על בעלי מלון חוף רון לפנות את החסימות והבנייה הלא חוקית לאורך רצועת החוף באופן מיידי.
בחודש ינואר 2022 הוציא המשרד להגנת הסביבה צו להסרת הפגיעה בסביבה החופית לבעלי בית המלון "חוף רון" בטבריה, בשל חסימת מעבר לציבור, בניגוד לחוק שמירת הסביבה החופית. על פי הנטען, המלון הקים בעבר גדרות, קירות ושערים לאורך קו החוף, ללא היתר בנייה כדין, ובאופן המונע את המעבר החופשי לציבור לאורך חופי הכנרת ובניגוד לחוק. הצו הוצא לאחר שנשלח מכתב התראה, והתקיים שימוע לבעלי המלון. המלון לא הסיר את הגדרות ובעקבות כך המשרד להגנת הסביבה הוציא צו לפינוי המפגע.
על פי הצו, על בעלי המלון להסיר את הגדרות, הקירות והשערים לאורך קו החוף, הקיימים בתחום חוף הים ללא היתרי בנייה ובניגוד לתוכניות החלות על השטח. בנוסף, הצו מורה לבעלי המלון לנקוט באמצעים הדרושים על מנת להשיב את החוף למצבו הטבעי, ללא מבנים, מתקנים ומכשולים נוספים, המהווים פגיעה במעבר החופשי. צו הפינוי הוצא בעקבות פעילות יחידת עיט"ם שאוכפת בכנרת את חוק שמירת הסביבה החופית. מדובר ביחידה ששייכת לרשות הטבע והגנים ופועלת עבור המשרד להגנת הסביבה.
בעלי המלון ביקשו מבית המשפט לבטל את צו הפינוי בטענה כי הוא הוצא לאחר שיהוי רב. לטענתם, המדינה לא טרחה לפעול נגדם, למרות שהמפגעים, כהגדרתה, היו ידועים לה זמן רב. הם ציינו כי הגדרות והשערים קיימים משנת 1964 וקיומם ידוע לרשויות ואף מהווה תנאי לרישיון העסק, כך שהסרת הגדרות והשערים כדרישת הצו תוביל לסגירת המלון ולפגיעה במקור פרנסתם של עובדיו.
השופט נבון הדגיש בהחלטתו כי "חוק שמירת הסביבה החופית מעגן את זכות הציבור למעבר חופשי, וקובע כי תחום חוף הים יהיה פתוח להליכה רגלית לכל אורכו, ומטרתו לאפשר גישה לכל רצועת החוף ולאפשר לציבור לנוע לכל אורך החוף מבלי שיהיו מכשולים המונעים את הגישה אל תחום חוף הים. בהתאם לרציונל האמור, סעיף זה אוסר הקמת מכשול החוסם את המעבר החופשי בתחום חוף הים, אלא אם הדבר נעשה בהתאם לתכנית או היתר".
בית המשפט הורה על הותרת הצו על כנו באופן שרצועת חוף ים של כ-250 מטר: "היא תשוב חזרה לידי הציבור וייפסק לאלתר שימוש בלעדי על ידי גורמים פרטיים המבקשים להשיא רווחים כלכליים על חשבון הציבור".
בפרקליטות האזרחית במחוז הצפון אמרו אחרי החלטת בית המשפט כי ביחד עם פורום חופים בפרקליטות המדינה וביחד עם המשרד להגנת הסביבה וגופי אכיפה נוספים ימשיכו לפעול לשחרור חופי הים לציבור, הן בכנרת והן בים התיכון וים סוף, וימנעו חסימה של מעבר הציבור בחופים השייכים לציבור כולו.
זה לא מקרה ראשון שבית המשפט דוחה ניסיון לבטל צו להסרת גדרות לאורך חופי הכנרת. לפני שש שנים, בית המשפט אילץ את קיבוץ עין גב להסיר גדרות שמנעו מעברו לאורך החוף שעובר בשטח הקיבוץ. בעין גב טענו כי הקיבוץ הוקם והקים מבנים הרבה לפני שחוק השמירה על הסביבה החופית נכנס לתוקף וכל השנים הם פעלו על פי חוקי המדינה. אולם בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי הגדרות הוקמו ללא היתרים. בחופים אחרים שעוברים בתוך ישובים כבר הוסרו בעבר הגדרות בהסכמה, דומת הקיבוצים גינוסר ומעגן.
רעיון פריצת שביל סובב כנרת נולד בחברה להגנת הטבע לפני 20 שנה, כחלק ממאבקם למען "השבת הכנרת לציבור". הקמפיין צבר תאוצה אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה בשנת 2005, שגילה כי מרבית חופי הכנרת גודרו בניגוד לחוק ותוך עצימת עין של הרשויות. אחרי פרסום הדו"ח אמר ניר פפאי, אז רכז החופים בחברה להגנת הטבע, כי "בחופי הכנרת יש ביטויים שונים לאובדן הבעלות הציבורית על החוף", וכי "פעמים רבות מתרחש תהליך של 'אובדן הבעלות הציבורית'". תהליך פריצת השביל באותם ימים היה צעד שיצא נגד מצב זה ובניסיון לשנות את המציאות. במבט לאחור ניתן לומר כי אותו מיזם היה אחד הזרזים לפעילות ציבורית וחקיקתית להסדרת החופים ופתיחתם לציבור.
בתחילת 2007 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית שביל סובב כנרת, שתאפשר הקמת שביל רצוף להליכה רגלית ולרכיבה על אופניים לאורך חופי הכנרת, בתחום של 50 מטרים מקו המים העליון וקרוב אליו ככל שניתן. השביל הקדים בשנה וחצי את החוק להסדרת חופי הכנרת, שנחקק בשנת 2008. על משקל דבריו של פפאי לפני 17 שנה, ניתן לומר היום כי בחלקים גדולים הבעלות על הכנרת שבה לידי הציבור; סביב האגם יש חופים רבים שהוסדרו ושניתנים בהם שירותי הצלה, ניקיון, רפואה ועוד. גם הנושא המהותי של עלות הכניסה לחופים הוסדר, ובחופי איגוד ערים כנרת התשלום הוא עבור חניה לרכב, לפי שעות. חניה לאורך 24 שעות עולה לרכב 61.8 שקל וכניסה רגלית היא חופשית
עם זאת, עדיין לא לכל החופים ניתן לגשת - בין היתר חופי כנסיות, מספר חופים במושבות מגדל וכנרת ומרבית חופי העיר טבריה. יש לציין כי חופי טבריה נכללים בתוכנית שביל סובב כנרת. בניגוד לאיסור על בנייה לאורך כל השביל, בתוכנית נקבע כי בטבריה הוא יוקם במתכונת של טיילת, שיוקמו לאורכה בתי קפה ומסעדות. החלטה זו לא מומשה עד היום.