ישראל עומדת בפני משבר רפואי חמור. כך עולה מדו"ח של ה-OECD שמתפרסם היום (רביעי). לפי הדו"ח, מאפיין מובהק של ישראל הוא שרוב הרופאים קיבלו את התואר הרפואי הראשון שלהם בחו"ל ומהדו"ח עולה כי כמעט מחצית מכלל הרופאים שעברו הכשרה זרה הם סטודנטים ישראלים, שהוציאו את התואר הרפואי הראשון שלהם בחו"ל לפני ששבו לארץ.
אלא שיש להזכיר כי כבר בשנת 2019, מנכ"ל משרד הבריאות אז משה בר סימן טוב, ששב לקדנציה שנייה בתפקיד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, הקים ועדה שבמסגרתה הוחלט כי החל משנת 2025, משרד הבריאות יפסיק להכיר בתואר ראשון ברפואה לסטודנטים ישראלים שלמדו במדינות שאינן שייכות ל-OECD. המדינות המובילות שבהן לומדים סטודנטים ישראלים רפואה הן רומניה, מולדובה ואוקראינה - מדינות שאינן שייכות ל-OECD, כך שאם המהלך אכן ייצא לפועל, לימודיהם לא יוכרו בישראל.
הדו"ח העלה גם כי מחצית הרופאים בישראל חצו את גיל 55 וצפויים לפרוש בעשור הקרוב. כמו כן, מספר בוגרי הרפואה בישראל גדל בעשור האחרון, אך נותר הנמוך ביותר ביחס לגודל האוכלוסיה בכל מדינות ה-OECD. מספר הסטודנטים לרפואה גדל אמנם בשני העשורים האחרונים, אך עדיין נמוך ביחס לגידול האוכלוסייה הישראלית.
הדו"ח מותח ביקורת על כך שתהליך ההכשרה בישראל אינו מבוסס על תכנון ארוך טווח ואינו מתחשב בצרכים והדרישות העתידיות של מערכת הבריאות. ממשלות ישראל, כך לפי הדו"ח, הקימו בשנים האחרונות לא פחות מ-10 ועדות ב-20 שנה כדי למצוא פתרון למחסור ברופאים, אך כותבי הדו"ח מציינים כי יש להפסיק את מצב ניהול המשברים ולקיים תכנון כוח אדם רפואי קבוע ולטווח ארוך.
עוד עולה מהדו"ח כי ממוצע הרופאים בישראל הוא 3.3 רופאים לכל 1,000 בני אדם כשהממוצע ב-OECD הוא 3.7 רופאים לכל 1,000 בני אדם.
בישראל יש גם גידול מסיבי באוכלוסייה מצד אחד וגם הזדקנות האוכלוסיה מהצד השני. כותבי הדו"ח מציינים כי זה ידרוש גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות.