"ידיעות אלה הביאו אותנו להערכה לפיה הצבא המצרי במסווה תרגיל ובהסתמך על הידיעות והסימנים המעידים, ינהל את ריכוז הכוחות למעבר למבצע אמת", כך כתב סגן סימן טוב בנימין במסמך שכותרתו - "סיכום מצב בצבא המצרי, מסכם 13 בספטמבר - 2 באוקטובר (1973)". סגן בנימין שירת בתקופה זו במודיעין פיקוד דרום והיה אחראי על מעקב אחרי צבא מצרים ועל התרעה. לימים זכו הדוחות שכתב להתייחסות רחבה בדיוני ועדת אגרנט, ועדת החקירה לבחינת המחדל שקדם למלחמת יום הכיפורים.
אחים לנשק: פרויקט מיוחד לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור
דוח זה של בנימין בכתב ידו, מתפרסם היום (ראשון) עם עוד כ- 22 אלף מוצגים באתר הגדול והמקיף ביותר אודות מלחמת יום הכיפורים. האתר עולה לאוויר על ידי ארכיון צה"ל ואגף התקשוב במשרד הביטחון לציון יובל שנים למלחמה. במשרד הביטחון מסבירים כי "אתר מלחמת יום הכיפורים הוקם על מנת לספר את סיפורו של דור המלחמה, להנציח את גבורת הלוחמים ולהוות פלטפורמה רשמית ממלכתית להנחלת מורשת המלחמה לדורות הבאים".
האתר שעלה היום לאוויר חושף ומנגיש לראשונה לקהל הרחב חומרים מקוריים בהיקף ניכר אודות המלחמה, ביניהם: 15,301 תצלומים, 6,085 מסמכים, 215 סרטים, 40 הקלטות אודיו ו-169 מפות, שבכוחם להמחיש את זירת הקרבות, שיקולים והתלבטויות של מקבלי ההחלטות, אירועים דרמטיים בלחימה ורגעים קטנים בחיי הלוחמים. האתר כולל גם חומרים בלעדיים, שהוצגו בפני ועדת אגרנט ואושרו לפרסום לאחרונה על ידי הוועדה הממשלתית בראשות השופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד.
מעבר לכך, עוד מתריע בשער שהתעלמו מאזהרותיו ערב המלחמה היה תא"ל יואל בן פורת, שהיה מפקד יחידה 848, יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן (לימים תקרא יחידה 8200). בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הביע חשש כי התרגיל המצרי עשוי להסתיים במלחמה וכי ריכוז הכוחות הסורי יכול לאפשר התקפה, ואף קרא להפעיל אמצעי איסוף מיוחדים כדי לעמוד על כוונות האויב. כך, לדוגמא, כתב בן פורת ביומניו: "כבר ביום שישי בשעה 2:30 (36 שעות לפני פתיחת האש) הגיע למוסד מברק מוצפן במילות קוד שהיה מעורפל, אך שתי מילים מתוכנו היו ברורות לחלוטין: war imminent - מלחמה מיידית. זולת השלושה (ראש המוסד, הרל"ש וראש אמ"ן), איש לא שמע על המידע, לא ראש הממשלה, לא שר הביטחון, ולא הרמטכ"ל".
לצד חומרי מודיעין ומסמכים מקוריים של תא"ל בן פורת וסגן בנימין שהצביעו על סימנים ממשיים למלחמה, נחשפים היום לראשונה מוצגים נוספים, דוגמת עדויות גדי זידובר ודוד נחליאל מהפלישה הסורית למוצב החרמון. בעדויות השניים מתוארת מפיהם חוסר המוכנות של המוצב למלחמה, והקרב בו נפלו ונלקחו בשבי הסורי רבים מחיילי המוצב.
זידובר, מפקד המוצב, ונחליאל, לוחם גולני, היו בין החיילים שהצליחו להיחלץ מהמקום. נחליאל, לוחם בגדוד 13, סיפר בעדותו בנובמבר 1973: "במשך כל השבוע, תמיד כשעליתי לתצפית ראיתי ריכוז כוחות בגזרת סוריה. ראיתי הרבה סוללות של תותחים והורגשה כוננות בצבא הסורי. אנחנו לא ידענו אם תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה. בכל אופן, ביום שישי הייתה אצלנו כוננות במוצב ואף אחד לא יצא החוצה ללא אישורו של מפקד המוצב או המ"מ מגולני".
במשרד הביטחון אמרו כי האתר נועד בין השאר להנגיש ללוחמים ולבני משפחותיהם חומרים ותצלומים, שלא ידעו על קיומם ובכלל זה תחקירים ודוחות קרב של לוחמים שנכתבו בכתב ידם. האתר פתוח לכלל הציבור ומהווה במה לכל מי שחפץ ללמוד על המלחמה מזוויות שונות וברמות למידה שונות, ומסייע בהנגשת חומרים מקוריים לצורך המחקר ההיסטורי. עוד ציינו כי הנגשת התצלומים וקבלת המשוב מהציבור הרחב יוכלו לסייע לארכיון צה"ל במשרד הביטחון לזהות דמויות ומקומות ולדייק את המחקר ההיסטורי. האתר ימשיך להתעדכן כל העת, וארכיון צה"ל ימשיך לעבות אותו בתכנים ובתיעוד נוסף.
באתר ניתן למצוא מאגר תחקירים מבצעיים ברמות הפיקוד השונות של מגוון יחידות החל מרמת שר הביטחון, דרך המטה הכללי, הפיקודים בזרועות (יבשה, אוויר וים) ועד רמת היחידות הלוחמות ותומכות הלחימה. כמו כן, באתר קיימים דפים ממוקדים העוסקים באירועים המרכזיים במלחמת יום הכיפורים ובאישים שמילאו תפקיד מכריע בניהולה בדרגות הפיקוד השונות, תוך קישור למסמכים ולתצלומים רלוונטיים. שילובם של רשתות קשר וקטעי וידאו בדפי האירוע, מעניקים חיים לאירועים ולדמויות שנשכחו, נותנים צבע למסמכים ומעצימים את חוויית המשתמש מן ההיבט הווקאלי והוויזואלי. החומרים באתר מקיפים את מגוון היחידות והמערכים של צה"ל במלחמה, וניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי על חוויותיהם של חיילים וקצינים רבים במלחמה מתוך דוחות קרב שחיברו קרוב למועד ההתרחשות של האירועים ובכתב ידם המקורי.