וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גורמים במטה ברק: רובינשטיין חרג מכללי המשחק

2.1.2001 / 7:15

שלא לייחוס מותחים ביקורת קשה במטה ראש הממשלה על דבריו של היועץ המשפטי והדרך בה מצאו דרכם לתקשורת; מנגד טוען רובינשטיין שמדובר בדעה משפטית מקצועית ודוחה קריאות להתפטרותו

מאת הלית לוי, לירון מרוז ואסף לוי

ביקורת קשה נמתחה הבוקר במטה של ראש הממשלה, אהוד ברק, על היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. ביקורת, על הדרך בה בחר להעביר את דבריו לראש הממשלה ובעיקר על הדרך בה מצאו דבריו את דרכם לכלי התקשורת.

במפלגת העבודה לא הגיבו באופן רשמי על מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הערב. בין כל המטות, מטה ההסברה, צוות התגובות ומטה ברק, לא נשלח ולו ביפר אחד בנושא. מי שהגיב היו נציגיו של ראש הממשלה במשרדו.

אולם בשיחות רקע, חפות מציטוטי שמות, נמתחת ביקורת חריפה על היועץ רובינשטיין. "יש דרכים אחרות ליועץ משפטי להעביר מסר לראש הממשלה, שלא דרך התקשורת", אומרים במטה ברק, ועל כן תמוהה הדרך בה הגיע המכתב.

גורמים במטהו של ראש הממשלה מציינים כי לפני כשבוע העביר רובינשטיין חוות דעת לח"כ לימור לבנת. זו דרשה מהיועץ להורות לברק לעצור את הליך המשא ומתן עם הפלסטינים לאחר הגשת התפטרותו לנשיא המדינה. לטענת אנשי המטה, רובינשטיין הגיב במכתב ללבנת ואמר כי אין מניעה מהמשך קיום המו"מ. על רקע הדברים האלו, תוהים גורמים במטה, איך אחרי שישה ימים, עושה רובינשטיין "זיג זג" שכזה.

יתר על כן, כיצד מכתב המיועד לראש הממשלה, לכאורה באופן פרטי מוצא דרכו לידי התקשורת. במטה של ברק, מציינים ברמיזה את מקרה אפי איתם. גם הוא אומרים, בחר להעביר ביקורת בעודו מכהן במשרה רשמית. איתם כזכור אולץ בסופו של דבר לפרוש מהצבא. "זה חריגה ברורה מכללי המשחק", טוענים גורמים במטה של ברק, "חריגה המקבילה למקרה איתם".

רובינשטיין דוחה את הקריאות להתפטרותו

רובינשטיין דחה הערב בתוקף את הטענות לפיהן מכתב הביקורת ששלח לראש הממשלה בנושא התהליך המדיני, הוא פוליטי. רובינשטיין טוען, כי מדובר בדעה משפטית מקצועית. היועץ דחה גם בביטול את הקריאות האנונימיות, שבאו ממטה ראש הממשלה, להתפטרותו.

מוקדם יותר היום נודע כי, רובינשטיין מסתייג מהמשך קיום מו"מ עם הפלסטינים, ערב בחירות. במכתב ששלח לראש הממשלה, אהוד ברק, אמר רובינשטיין כי אין הגבלה חוקית לקיום המו"מ עם הפלסטינים, אולם העיתוי אינו ראוי.

"סמכויות הממשלה בעת הזאת היא למנוע חלל שלטוני, אבל לכאורה הממשלה אינה אמורה להביא שינויים דרמטיים", כותב רובינשטיין. לדבריו "הממשלה צריכה להימנע ככל הניתן משינויים מהותיים, על אחת כמה וכמה שמו"מ והסכם ערב בחירות צריך להיות כזה שלא יעורר חשש ולא אפילו למראית עין, שמא נעשה אותו הסכם משיקולים זרים".

היועץ המשפטי מוסיף כי "האחריות על כתפי המחליטים היא גדולה מאוד, אך עם כל הכבוד לעוסקים במלאכה, ספק אם אפשר לומר שבערב בחירות הם לא נגועים באיזה שהוא שיקול פוליטי".

רובינשטיין גם התבטא באופן ישיר בסוגיית הר הבית ואמר: "אני מבין, לפי הדיווחים, כי יש רעיון שלפיו אנחנו, ישראל, נכיר בריבונות פלסטינית בהר הבית והפלסטינים יכירו בזיקה יהודית למקום. ספק אם יש סיכוי שזה יקרה לנוכח התנהגותם של הפלסטינים בהקשר להר הבית לאורך השנים. ניסיוננו עם המשטרה הפלסטינית ושאר הכוחות של הרשות הפלסטינית אינו מעודד ולו לשניה אחת להכניסם אל הבירה, אף זו הערה מקצועית משפטית הנובעת מהלקחים".

בנושא זכות השיבה אומר היועץ המשפטי כי הוא מקווה "שלא תהיה הכרה באחריות ישראל לפליטים, אי קבלת פליטים למעט על בסיס הומניטרי מצומצם מאוד והסדרי פיצויים בינלאומיים תוך השתתפות ישראל, ולרבות פיצוי על רכוש יהודי ארצות ערב".

"אין לברק מנדט"

למרות חוות הדעת של היועץ המשפטי אמר היום שר המשפטים, יוסי ביילין, לגלי צה"ל כי הוא מאמין שיש להמשיך במו"מ. "המלצתי החמה לראש הממשלה היא להמשיך את המו"מ ברגע שהויכוח הוא מוסרי אני חושב שזה לא מוסרי להפסיק מו"מ בגלל תעמולת בחירות. האם הפסקת המו"מ בגלל מערכת הבחירות ויצירת סכנה להידרדרות רבה יותר היא דבר יותר לגיטימי?", אמר ביילין.

בתגובה למכתבו של רובינשטיין נמסר ממועצת יש"ע, כי "החלטת היועץ המשפטי לממשלה מוכיחה ומצדיקה את טענת מועצת יש"ע ורוב מוחלט של העם, לפיה אין לברק מנדט לנהל את המו"מ עם ערפאת ובוודאי לא תחת אש".

מהליכוד נמסר כי "ברור שהמו"מ הזה הוא לא לשלום, אלא תרגיל בחירות. ברק שאיבד זה מכבר את המנדט המוסרי, הציבורי והפרלמנטרי לנהל מו"מ, איבד היום גם את המנדט המשפטי והחוקי. מוטב לממשלה שאינה מקשיבה לראשי מועצת הביטחון לציית לפחות להנחיית היעוץ המשפטי".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה בדרישה לכבד ולאמץ את תזכירו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיו ניהול המו"מ הנוכחי עם הפלסטינים הינו בלתי סביר.

לטענתה, סמכויות ראש הממשלה והשרים בממשלה יוצאת צריכים להיות מופעלים במשנה זהירות ובתום לב. אולם ספק אם יוכלו להתקיים במלואם בתקופת בחירות, בה שיקולים שונים נוטים להיות בעלי השפעה.

2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully