"האם ראוי הוא לפגוע בכוחו של התובע לנהל הליך נגד עובד-ציבור, ככל שזה אמר לו כי הוא 'זונה' ו'שרמוטה'?". זוהי השאלה שהתגלגלה לפתחו של שופט בית המשפט השלום בת"א, גיא הימן.
מדובר בתביעה שהגיש עצור נגד סוהר של רשות בתי הסוהר שלטענתו, כפי שעולה מפסק הדין, אמר לו בעת מעצרו: "אתה פה זונה שלי"; "אני שם זין עליך, אתה תעשה מה שאני אגיד לך כמו כלבלב"; "אתה שרמוטה שלי פה" ואפילו: "אני סוהר עובד מדינה, ואתה פּישר עלוב".
בעקבות הגשת התביעה נגד הסוהר, שהוא עובד מדינה, החליטה פרקליטות המדינה להוציא לסוהר חסינות מפני הגשת תביעה אזרחית. כלומר, התובע יוכל להגיש תביעה רק נגד שירות בתי הסוהר, אך לא יוכל להגיש תביעה פרטנית נגד הסוהר. ההיגיון המשפטי בהוצאת חסינות היא למנוע את הרתעתם של עובדי המדינה לתפקד באופן סדיר מחשש שיגישו נגדם תביעות.
ההחלטה להוציא חסינות לסוהר התקבלה על ידי פרקליטת מחוז ת"א' בתום שקילה מקפת ולאחר היוועצות בגורמים הנוגעים בדבר בשירות בתי הסוהר. לשיטתה של הפרקליטות, שמייצגת את שירות בתי הסוהר, לא נפל פגם בהתנהלותו של הסוהר וממילא לא נמצא כי הוא פעל בזדון או היה שווה נפש לאפשרות הפגיעה בתובע. עוד טענה הפרקליטות בבית המשפט "שאפילו יימצא, והמדינה מכחישה את הדבר, כי הסוהר התרשל בתפקידו, הרי שמתפקידו כעובד הציבור אין לאפשר הגשתה של תביעה אישית נגדו". המדינה סיכמה כי ההחלטה "אינה סוגרת את הדלת לפניו של התובע, משום שתביעתו נגד המדינה תוסיף להתברר לגופה".
השופט הימן דחה את טענת הפרקליטות וכתב בפסק דינו לפני כשבוע: "לדעתי אין ההודעה שהוגשה עומדת, בנסיבותיו של מקרה זה - והכול לכאורה, שכן אין החלטתי זו מבקשת לקבוע דבר בקשר לצדקתה של התביעה - ביֶתר-הדרישות. האם ראוי הוא לקדם, במקרה שכזה, את חופש הפעולה של העובד כך שישתרע גם על מחוזות אלה של 'עשייה ציבורית'? כלום מקדמת החסינות, אם כך נאמר וארע, תכלית ראויה של מניעת הרתעתו של העובד מהפעלתו של כוח-המשרה? האם הבטחתו של כוח לומר, הכול כגרסתו של כתב-התביעה לבדו, כי עובד-הציבור 'שם זין על השופט ושם זין עליך' רק משום ש'אני סוהר עובד מדינה', היא מטרה אשר מצדיקה פגיעה בזכותו של התובע למצות את הדין (האזרחי) עם עובד מדינה שכזה? תשובתי, לכל השאלות הללו, היא בשלילה גמורה". בנוסף, המדינה חויבה בהוצאות משפט בגובה 4,500 שקלים.