מדינה שלמה צפתה אתמול בתיעוד המצמרר של הרצח הבלתי נתפס והמיותר של דיאר עומרי בן ה-19, מהיישוב סנדלה בצפון. משום מקום, איבד הצעיר את חייו בצורה טראגית סמוך לכניסה ליישוב גן-נר, ככל הנראה בעקבות ויכוח בכביש. החקירה עדיין בראשיתה וטרם ידוע לכולם מה התרחש שם בדיוק. אך מדבר אחד אי אפשר להתעלם, והוא העובדה שאזרח נורה למוות בגבו כשאינו מאיים על היורה. גם מי שתיעדו את האירוע מרחוק נשמעו מפוחדים ממה שראו בעיניהם, ואחד מהם צעק "מה הוא דפוק? סע אחורה, סע סע אחורה".
החשוד ברצח הוא דניס מוקין, יוצא סיירת בן 32 מגן נר, שנמצאו בדמו סימני אלכוהול. סניגורו טען בהארכת מעצרו כי הוא חש מאוים ולכן הגיב בצורה זו. טענה צפויה של מי שירה באדם אחר בדם קר, למרות שקשה לראות מהתיעוד שהופץ ברשתות את האיום שהוא מדבר עליו.
אי אפשר לדון ברצח המזעזע, בלי להתעכב על ההחלטה השלומיאלית של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להצפת הרחובות באקדחים ובכלי נשק. על פי התוכנית, לוחמים משוחררים (עד 5 שנים מיום השחרור), שוטרים, כבאים ומשרתי מילואים פעילים יהיו זכאים לפטור מריאיון בלשכות כלי ירייה ויסתפקו בהגשת הצהרת בריאות ואישור ממשטרת ישראל בעת הגשת הבקשה. ולכן, נותר רק לתהות איך הסכסוך אתמול בגן-נר היה נגמר אם החשוד לא היה מסתובב עם אקדח - האם הויכוח בכביש היה נגמר בירי בדם קר? סביר להניח שלא.
אחמד עומרי, אביו של הנרצח, טען הבוקר (ראשון) בראיון לרשת ב' כי "אחרי שהממשלה הימנית הגיעה, ביקשו שכל אחד שיש לו נשק - שיילך איתו. הבחור הזה ביצע את העבודה שלו בנאמנות. מה שאמרו לו - עשה. ככה מכניסים את השנאה לילדים שלנו". לא נותר אלא להסכים עם דבריו המצמררים של האב שאיבד את בנו רק כי החשוד הסתובב עם נשק, איבד את העשתונות וראה לנכון לסיים את הויכוח עם שימוש בכלי הנשק שברשותו.
נניח בצד את זהותם של החשוד ברצח והנרצח - האם זו המדינה שאנו היינו רוצים לחיות בה? מי ערב לכך שההחלטה המטופשת על "הצפת הרחובות בנשקים" לא תחזור כבומרנג, ותהפוך את ישראל למדינת מערב פרוע יותר מאשר היא כבר היום? מי שבאמת שואף להחזיר את הביטחון לרחובות אמור לפעול למען כך, אמור להתוות תוכנית רחבה ורצינית לפתרון בעיית האלימות במדינה במקום שליפת החלטות מהמותן שרק משדרות שהתפקיד והמצב שהגענו אליו במדינה כבר גדולים על אנשים דוגמת בן גביר שמכור ללייקים ולהופעות בתקשורת ותו לא.
ולכן נשאלת השאלה - מה הרקע המקצועי או הניסיון הביטחוני שמחזיק אחד כמו בן גביר שמאפשר לו לקבל החלטה כזו על הצפת הרחובות בנשקים? קרוב לחמישה חודשים הוא וחבריו למפלגת הימין הקיצוני, עוצמה יהודית, משמשים חברי ממשלה וקואליציה, ועד כה טרם ראינו תוצאות בשטח. להיפך, האלימות בחברה הערבית בפרט והחברה הישראלית בכלל נמצאת בעלייה מתמדת מאז כינון הממשלה הנוכחית וכניסת בן גביר לתפקיד.
האם לא הגיע הזמן שראש הממשלה יתעורר מהתרדמת וייקח אחריות? האם זה לא ברור שהתפקיד גדול על אחד כמו בן גביר? מתי אנשים יתעוררו? כשנהפוך, ואנו בדרך לשם, לארה"ב שסובלת מטבח אחד אחרי השני על רקע זמינות הנשק בידי האזרחים שם? הכתובת על הקיר, צריך לצאת בפה מלא ובצורה בלתי מתפשרת נגד ההחלטה חסרת הרסן להסתובב עם נשק, כי בסוף מי שעלולים לשלם את המחיר הם האזרחים עצמם, ולאו דווקא מקבלי ההחלטות.