מתקפה כזאת מתוך הממשלה לא נשמעה זמן רב על מי שעומד בראשה - ראש הממשלה בנימין נתניהו. השר מאיר פרוש מיהדות התורה אמר היום (שלישי) בריאיון כי סיעתו, אגודת ישראל, עומדת על דרישתה לחוקק את מתווה הפטור מגיוס לצה"ל עוד לפני אישור התקציב בסוף החודש הקרוב, חרף דרישת נתניהו. פרוש אף הבהיר כי מפלגתו לא תוותר על פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים שפסל בג"ץ. "נתניהו לא יכול להגיד לי 'לא יכול'. לא יכול? לך הביתה". את הדברים אמר השר פרוש בראיון לישי כהן באתר כיכר השבת.
פרוש טען כי בקשת נתניהו לדחות את חקיקת מתווה הפטור "זו לא אמירה", כלשונו. "בשביל מה חתמנו הסכם? כדי לא לקיים. אנחנו עומדים על כך, אנחנו מבקשים. עד איפה נתניהו רוצה להיראות מגוחך?". השר אמר כי נתניהו התחייב ערב הקמת הממשלה להשוות את תקציבי החינוך החרדי לחינוך הכללי וכעת הוא לא ממלא את ההבטחה. "בשביל מה נתתי יד להקמת הממשלה? כדי לשמוע את התירוצים שאמרו בתקופת בנט ולפיד?". פרוש נשאל אם התנהלות נתניהו קשורה לכך שראש הממשלה מודע לכך שאין לחרדים אלטרנטיבה והשיב: "מציע לו לא לסמוך על הדברים האלו".
על פי מתווה הפטור מגיוס שהוצג, יירד גיל הפטור לחרדים ש"תורתם אומנותם" מ-26 לגיל 21 או 23. הסיעות החרדיות תומכות "באופן עקרוני" במהלך, אך לטענת גורמים ביהדות התורה "לא ראינו עד כה הצעה קונקרטית. נבחן את הדברים". בקואליציה רוצים לקדם את הורדת הפטור כך שיאפשר לחרדים להשתלב בגיל מוקדם בשוק התעסוקה מבלי שיצטרכו להתגייס לצה"ל, אבל במקביל גם לתמרץ כלכלית את המשרתים בצה"ל.
בתגובה לפרסום המתווה גורם צבאי בכיר הבהיר כי אם תהיה "הוקרה" למשרתים - עמדת צה"ל בעניין תהיה שהאיזון בנטל כיום לא יופר. "עמדת צה"ל באשר לגיל הפטור 23 - לא מפר איזון, כשיש הוקרה למשרתים", אמר הגורם. "צה"ל הוא צבא העם ואסור להפר איזון בגיוס כלל האוכלוסיות כולל חרדים, צה"ל ימשיך לפתח מסלולים יחודיים לחרדים. יש חשיבות לקדם את מודל החובה הדיפרנציאלי בפני עצמו והוא חלק מהתוכנית הרב השנתית".
ב-2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, פסל בג"ץ את הסדר הפטור לחרדים וקבע שהחוק שמאפשר את הסדר "תורתו אומנותו" יבוטל כעבור שנה ממתן פסק הדין. מאז, אף ממשלה לא הצליחה לקדם הסדר חדש במקומו ובכל פעם הוגשו מטעמה בקשות לדחיית פסק הדין שמשמעותן היה להאריך את תוקפו של חוק הגיוס. בקרוב, צפוי לפוג תוקפו של החוק, ועל הקואליציה לקדם לו פתרון מחדש. תחילה החרדים דרשו לחוקק פסקת התגברות כדי שתיתן מענה מול בג"ץ שיתקשה לפסול את ההסדר, אך בשל הקפאת הרפורמה המשפטית - אפשרות זאת בינתיים הוסרה מסדר היום.