סקנדליסטים, תרדו מהעץ (ומהגב של איציק זוהר!)

הוי, הפרופורציות, הפרופורציות... החמקמקות, הבלתי מוגדרות, הנעלמות הללו. אז מה, פרשיית זוהר-כבדה שווה אזכור בעמוד השער של ידיעות, כן או לא? האם ראוי איציק זוהר לעונש מההתאחדות על הקללות שהטיח בשחקן האתיופי, מה אתם אומרים? האם באמת יש מקום להוקיעו מהעולם הספורטיבי (כפי שנעשה לאורי אור בפוליטיקה בזמנו, וכדומה)?

התשובה הנכונה היא לא. אבל חד משמעית לא. וגם אם למען הגילוי הנאות כותב שורות אלה הוא אוהד מורעל של הקבוצה בה זוהר משחק- זה עדיין "לא". וגם אם עבר עלינו עוד מחזור ליגה משעמם נטול סקנדלים אחרים, הטיפוס על הגב של איציק זוהר במקרה הזה, בפירוש נופל להגדרה של חריגה היסטרית מהפרופורציות, שכולנו חייבים להיזהר בהן. ולמה? כדי שבפעם הבאה שניתקל בגזען חשוך ומסוכן נדע לזהות אחד כזה.

אין מה לסנגר במילימטר על תוכן הדברים שאמר זוהר לכבדה, בזמן המשחק בין נתניה לצפרירים ביום שישי. כמו שאין מה לסנגר על טקסט כמו "אמא-שלך-זונה-מוצצת-יא-מתרומם-אפס-לך -תקבל-בתחת". ושוב למה? כי אין מה להתעסק עם חומרים כאלה, עם טראש-טוק פסיכי של זמן משחק. זה פשוט ככה. אין חוכמות. כל מי ששיחק כדורגל רבע שעה בשכונה יודע את זה.

אז תאמרו: אבל זוהר "עבר את הגבול"; זוהר "השתמש בשפה גזענית". שוב, זה נכון לגמרי, אבל טראש טוק הוא טראש טוק נקודה. איציק זוהר לא הציג בראיון עיתונאי משנה סדורה נגד אתיופים או כהי עור באשר הם. הוא לא שלמה קירט ואחרים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, שגזענות היתה בפירוש חלק מהמצע עליו התחנכו. לא. איציק זוהר קילל בזמן משחק. ובפרופורציות האלה צריך להתייחס לדברים.

כואב היה לראות את זיו כבדה, אחד השחקנים הכי חמודים בליגה, ממרר בבכי ומתקשה להמשיך במשחק אחרי התקרית. הוא ודאי שמע שפה מכוערת שכזו לא פעם במגרשי הארץ, מהפה של שחקן כמו זוהר זה היה קשה עוד יותר. הראשון שניגש לנחם את כבדה היה איציק זוהר. להתנצל, להתחרט, לחבק. התנהגות שאולי לא הופכת את האירוע לקל יותר מבחינתו של כבדה- אבל וודאי מנקה את זוהר מתווית של גזען, ושומטת את הקרקע מתחת לכל המסחרה התקשורתית המאולצת סביב האינסידנט.