מאגרי המים העולמיים מתייבשים, וב-20 השנה הקרובות תקטן בשליש אספקת המים הממוצעת לאדם - כך עולה מדו"ח של האו"ם. בין הגורמים למשבר: פיצוץ אוכלוסין, זיהום אוויר והתחממות כדור הארץ.
לקראת כינוס פורום המים בטוקיו, באמצע החודש, פרסם האו"ם ביקורת על מנהיגי העולם שנמנעים מנקיטת כל פעולה להצלת המצב, ובמקרים רבים אף מתכחשים לקיומה של הבעיה.
"ל-20% מאוכלוסית העולם אין גישה למים ראויים לשתיה", אמר גורדון יונג, מאונסק"ו. "יתרה מכך, ל-40% מהאוכלוסיה אין מים לצרכי הגיינה ותברואה. מדובר בטרגדיה של ממש", הוא הוסיף.
מ-1970 קיימת מגמה של ירידה דרמטית באספקת המים לנפש. יותר מ-2.2 מליון איש מתים כל שנה ממחלות הנובעות מזיהום מים. ב-2050 הצמצום במקורות המים ישפיע על בין שניים לשבעה מליארד בני אדם, מבין 9.3 מליארד אנשים שיחיו בעולם. הכל, כמובן, תלוי בקצב הגידול ובאמצעים שינקטו הפוליטיקאים כדי להיאבק בנתונים.
"גישה וחינוך עומדים במרכז המשבר. חוסר פעילות ברמת ההנהגה וחוסר מודעות בקרב מרבית האוכלוסיה גורמים לכך שאנו נכשלים בנקיטת המאמצים הדרושים לטיפול בבעיה", קובע הדו"ח.
הדו"ח מתייחס גם לסכנה שבמאבקים טריטוריאליים סביב נושא המים, במספר מקומות בעולם. במרכז המפה, כמובן, המזרח התיכון. בהתייחסו למשבר הנוכחי בעיראק, מציין הדו"ח את נהרות הפרת והחידקל, אשר זורמים מטורקיה דרך סוריה לעיראק. "ברור שהיום, עקב המשבר באזור, בעיות המים נדחקות הצידה", אמר יונג. "אני, לעומת זאת, סבור כי אין להתעלם מהחשיבות הפוליטית של משבר המים לליבוי המשבר".
בתחתית רשימת איכות המים: בלגיה
בהמשך הדו"ח, מדורגות 122 מדינות בהתאם לאיכות המים בהם והמאמצים הננקטים במגמה לשפר אותם. בתחתית הרשימה נמצאת בלגיה, אפילו מתחת למדינות מתפתחות כמו הודו, סודאן ורואנדה. הסיבה - איכות מים ירודה, כמות קטנה של מי תהום וזיהום אוויר שמקורו בתעשיה.
בראש הרשימה - פינלנד, קנדה, ניו זילנד, בריטניה ויפן.
הדו"ח אף מציג את ההבדלים העצומים בין זמינות המים במקומות שונים. כך לדוגמה, בכווית סובלים מכמות ירודה של החל מ-10 מטר מעוקב לאדם, לעומת גינאה הצרפתית - שנהנית מ-812,121 מטר מעוקב מים לאדם.
העניים בעולם מוסיפים להיות אלה שסובלים ביותר ממחסור במים, כאשר מחצית האוכלוסיה במדינות המתפתחות חשופה למי ביוב או מים המזוהמים על ידי תעשייה.