מערכת החינוך בישראל מיושנת ומסורבלת. לא פעם מתלוננים על המחסור במורים - הן בכמות והן באיכות, הכיתות גדולות וצפופות, תכני הלימוד מיושנים ולא תואמים את תקופת ימינו. תלמידים מתוסכלים, הורים מתוסכלים והמורים גם יוצאים לשביתות. האבסורד הגדול ביותר הוא שאף ממשלה לא עושה מהלך משמעותי בנידון. מעט משנים תכנים או מקצצים בחומר, אבל מבנה המערכת נשאר קבוע ורואים שהמצב מחמיר מידי שנה.
בכל שנה מחדש התלמידים שלנו מפגרים בהישגים במבחני הפיז"ה, בכל שנה המורים שובתים יותר מבשנה שקדמה לה, והממשלה בכלל לא מתייחסת. מידי פעם מעלים את שכר המורה בהתאם לוותק ולא לאיכות, כלומר משלמים יותר לאותם מורים שגם ככה לא מביאים הישגים ולא מעודדים חדשים להצטרף. אבל את מי אפשר להאשים בכך? הרי השביטות מנוהלות על ידי הסתדרות המורים וארגון המורים שמייצגים את המורים הוותיקים בראש ובראשונה.
אילו הייתי שר החינוך, הייתי מבצע שינוי דרסטי קודם כל בחינוך העל יסודי, על מנת לתת מענה לבוגרים של המחר ומשם גם לכיתות הנמוכות. בשלב הראשון הייתי מקצר את שנות בית הספר ל-10 שנות לימוד, כלומר שש שנות יסודי וארבע שנות חינוך על יסודי. בחינות הבגרות ייערכו במתכונת מצומצמת יותר בכיתות ט'-י', בהתאם לחומר הנלמד ולרמת הגיל. כך יצא שירדו שתי שכבות מהחינוך העל יסודי ופחות תלמידים ימלאו את הכיתות, ומורים ילמדו את שכבות הגיל בהתאם.
באשר לילדים הבוגרים, בני 16 עד 18, הם כבר לא ילמדו עוד נושאים שלא רלוונטיים עבורם. במקום זאת, הם יוכלו לבחור במגוון מסגרות לימוד, תעסוקה והכשרה לחיים הבוגרים. המסלול הראשון שיוצא הוא מכינה קדם אקדמית, במסלול זה התלמידים ירכשו את הידע והכישורים הבסיסיים לקראת תחילת הלימודים האקדמיים. מסלול זה יבנה בשיתוף עם האוניברסיטאות ויחליף את מבחני הבגרות והפסיכומטרי של היום.
המסלול יחולק לכמה חוגים, בהם תלמידים ילמדו רק את החומר הרלוונטי עבורם. לדוגמה תלמיד שירצה להיות מהנדס ילמד את הבסיס במתמטיקה ופיזיקה הרלוונטי עבורו, תלמיד שירצה להיות פסיכולוג ילמד בחוג למדעי החברה. כמו כן, הקבלה לכל חוג תהיה מותנת בהישגי התלמיד בבית הספר - כל המסלולים יכללו גם שיעורי אנגלית וסיווג לרמת האנגלית באקדמיה. בעקבות מיקוד זה התלמידים ילמדו 4-3 ימים בשבוע במסגרת, ובשאר הימים יוכלו לבחור במסגרות נוספות.
המסגרת השנייה שתוצע היא המסגרת המקצועית. מסגרת זו תהיה דומה לחינוך המקצועי של היום, תלמידים שאינם מסוגלים או רוצים ללמוד במכינה קדם אקדמית יוכלו ללמוד מקצועות כמו נגרות, ספרות ואינסטלציה - ולהשתלב בשוק העבודה. בנוסף, תלמידים יוכלו ללמוד קורסים של חברות הייטק ולהשתלב בענף טרם גיוסם לצבא.
מסגרת נוספת שתיפתח היא מכינה קדם צבאית, שתתוכנן יחד עם הצבא, על מנת להכין את התלמידים לקראת גיוס משמעותי. מכאן כבר ניתן להעלות רעיונות בלי סוף למסלולים אותם התלמידים יוכלו לבחור, כי כל תלמיד יוכל לבחור בשתי מסגרות בסמסטר. זאת התועלת בעדכון מערכת.
איתן הושמנד הוא סטודנט לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת באוניברסיטת בר אילן