ברקע המתיחות הפוליטית והחברתית והקרע הלאומי סביב המהפכה המשפטית, אחד מאירועי מיזם "זיכרון בסלון" של ערב יום השואה זימן אמש (שני) מפגש פוליטי לא בלתי מעניין. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) והרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) הגיעו שניהם למשרדי מכון המחקר תכלית בתל אביב, ושמעו את סיפורו של מרדכי גדרון, ניצול שואה בן 92 מהונגריה, ששרד את אושוויץ ועלה עם אביו לישראל אחרי קום המדינה. בסיום עדותו המטלטלת והמרגשת של גדרון, איזנקוט ואדלשטיין נשאו דברים קצרים עם התייחסויות מרומזות יותר ופחות גם למצב האקטואלי.
"ביום כזה, כששומעים את הסיפור של מרדכי והרבה כמוהו שמספרים את סיפורם הלילה באירועים דומים; זה נותן פרספקטיבה והארה רגעית על מה אנחנו עושים ונאבקים ולאן נכון ללכת", איזנקוט אמר והוסיף: "אלה ימים שצריכים להביא לחשבון נפש ועדכון גרסה לגרסה שהשתבשה באופן שבו מדינת ישראל מובלת בשנים האחרונות. נדרש חשבון נפש עמוק על איזו מדינה אנחנו רוצים להיות פה ועל מה חלמו האנשים שהגיעו לפה. בחודשים האחרונים זה לא מובן מאליו".
אדלשטיין היה מרומז יותר אבל פתח את דבריו בהערה צינית על "מנהיגות מאחדת. למה איזו עוד מנהיגות יש?" וברקע ההקצנה של הליכוד ועוצמת הימין הקיצוני בקואליציה מתח ביקורת על "הקיצוניות שמשתלטת כל הזמן על השיח. זה גורם למצב שברגע שאתה לא בשיח קצוות אז אין לך דעה, אתה פרווה. אני אומר: קיצוני זה פחדן שאין לו זהות שמנסה להיבנות מתקיפת האחר. דווקא מי שיש לו זהות משלו או משלה יכול לקבל את העובדה שיש למישהו אחר זהות אחרת. אם אנחנו רוצים לקחת את המשבר הזה כהזדמנות הייתי מציע למנהיגות לשדר מסר מאחד".
אדלשטיין היה מהקולות הבודדים בליכוד שקראו לעצירת המהפכה המשפטית לצרכי הידברות, ובתחילת מרץ גם פירסם ביחד עם איזנקוט קריאה משותפת לעצירת החקיקה ותמיכה במאמצי הנשיא הרצוג לפשרות. המארח של הערב, מכון תכלית, מלווה את מאמצי ההידברות בבית הנשיא בחודשים האחרונים, ויו"ר המכון, יניב כהן, הגיע לאירוע בסיום יום המו"מ שהתקיים בין הקואליציה והאופוזיציה בירושלים.
"בתוך הבוקר הזה שהיה קצת ציני ולקראת הערב, הלב שלי קצת נקרע בסיטואציה", כהן אמר בתחילת הערב, "ואני מרגיש את כובד האחריות שיש עלינו ועל כל אחד מאיתנו בחברה הישראלית. יש לנו חובה לשמור על הבית הזה ולהתאמץ שלא ייקרע". בקהל היו משפטנים נוספים שמעורבים בהידברות בבית הנשיא כמו פרופ' יניב רוזנאי שמלווה את הצוות של המחנה הממלכתי ודר תמר הוסטובסקי ברנדס שהייתה חברה בצוות של מפלגת העבודה שפרש מוקדם יותר מהשיחות. גם ראש המל"ל לשעבר אייל חולתא, שהיה היועץ לביטחון לאומי בממשלת בנט-לפיד, השתתף באירוע וכן ח"כ לשעבר רועי פולקמן מכולנו.
ליבת האירוע, עם זאת, הייתה חפה ורחוקה מפוליטיקה, והתמקדה בסיפורו האישי של מרדכי קדרון, הנריק גרינוולד מהעיר מישקולט בצפון הונגריה, וסיפור ההשמדה האכזרי והכואב של יהדות הונגריה, שהושמדה כמעט כולה בשנה שקדמה לתום מלחמת העולם השנייה. "באותו יום שבו הגרמנים הופיעו בהונגריה עליתי לתורה והגעתי לבר מצווה", גדרון שחזר. "כעבור כמה שבועות מצאנו את עצמו באושוויץ בירקנאו. זכורה לי היטב היציאה המבוהלת מקרונות המשא. צעקות מתח והפרדה מיידית בין הנשים והגברים. היה בוקר מוקדם, קיץ שמש יוקדת עמדנו לצד הקרונות ובמרחק מה ארובות ענק וריח מוזר באויר. אחרי שלושה ימי נסיעה נעולים בקרונות של בהמות עברנו השפלות ופחד. אז ושם ראיתי בפעם האחרונה את אמא שלי. אחר כך התברר שזה לא מחנה ריכוז סתם. זה מחנה רצח. זה מחנה השמדה". הוא הוסיף: "450 אלף יהודים הוצאו לאושוויץ מהונגריה בחודש וחצי ימים. 147 רכבות. בה בשעה שהגרמנים כבר היו בסוף. הם ידעו שזה הסוף; ביוני יולי 1944. ובצורה קיצונית בלתי מתחשבת ובלתי חושבת חשוב היה להם לרצוח את היהודים".